איזה לוקשים מוכרים לנו המטפלים האלטרנטיביים

כיצד לרכוש מוצר אמין, בטוח ויעיל ברפואה המשלימה-משולבת?

בעוד שבעבר מידע היה נחלתם של האליטות והמשכילים בלבד, היום אוטוסטרדת המידע מאפשרת לכולם לדעת הכל, כל הזמן. מידע הוא אוסף של נתונים על נושא מסוים, שתכליתו להקטין אי ודאות. לעומתו, ידע הוא יכולת של בעל המידע להשתמש בתודעתו כדי ליישם את המידע. כלומר, לבחון, לבקר, לשקול ולהחליט מה לעשות עם המידע. כך מי שיודע איך לדעת חי טוב יותר ממי שרק מחזיק במידע ולא יודע מה לעשות איתו.

תחום הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית הוא דוגמה קלאסית להבדל בין מידע לידע. אנחנו מוקפים, שלא לומר מותקפים, במידע על ידי בני סמכא למיניהם, בעיקר באינטרנט, שמציעים ממרכולתם ומנסים לשכנע אותנו שבידם הפתרון הנכון והיחיד לכל מכאובינו. אלא שמחקרים בארץ ובעולם מלמדים שהאינטרנט מוצף במידע לא אמין ביחס לרפואה המשלימה. כך למשל מחקר בריטי מצא המלצות שקריות ומסוכנות לגבי דיכאון בארבעה מתוך 14 אתרי רפואה אלטרנטיבית שנבדקו. מחקר אוסטרלי, שבחן את ההיבטים הסוציולוגיים של האינטרנט כמקור מידע לחולי סרטן שהתעניינו ברפואה משלימה, מצא שלא זו בלבד שהמידע ברוב האתרים שנבדקו היה מגמתי ולא מדויק, אלא שחולים רבים העידו שבמקום להרגיש מעודדים הם חשו נבוכים ומבולבלים מול אוקיינוס האפשרויות שהוצעו להם.

סקרים מראים שאתרי רפואה משלימה באינטרנט נוטים יותר באופן מובהק לקדם מכירות של מוצרים או שירותים בהשוואה לאתרי רפואה קונבנציונלית. לכן לפני שמסתמכים על מידע באינטרנט לגבי רפואה בכלל, ורפואה משלימה או אלטרנטיבית בפרט, כדאי לבדוק אם מאחורי האתר מסתתר גוף עסקי או אינטרס מסחרי, האם המידע שמופיע בו מבוסס על מחקרים מדעיים מוצקים או רק על עדויות של צרכנים מרוצים, האם המידע עדכני, האם לאתר יש ועדה מקצועית מייעצת, אילו קישורים יש לאתר, האם מיוצגות בו דעות שונות, האם יש לאתר תו תקן של איכות ואמינות, ומה דעת הרופא שלכם על האתר.

לפי מחקרים רבים, שנערכו בארץ ובעולם, רוב האנשים שצורכים רפואה משלימה מסתייעים גם בתוספים ובצמחי מרפא. לכן חשוב לדעת שהתוספים הטבעיים למיניהם לא נחשבים בישראל מבחינה חוקית ומינהלית כתרופה, אלא כמזון או כתוסף תזונה. זאת ועוד, בישראל אין פיקוח ובקרה רשמיים על איכות המוצרים הטבעיים, בניגוד לבקרה ההדוקה שמתקיימת על איכות התרופות.

מכאן שיש לכם סיכוי לא קטן ליפול בפח ולרכוש במיטב כספכם תכשיר שעלול לא להכיל את החומרים שהוא אמור להכיל, או אף גרוע מזה – תכשיר שמכיל חומרים אסורים או מינונים לא נכונים.

אגף הרוקחות במשרד הבריאות פירסם לאחרונה דף שכותרתו "שלא יאכילו אותך לוקשים" ובו מופיעות ההנחיות הבאות:

1. "100% טבעי" — אין דבר כזה. כל מוצר המופיע בטבלית, קפסולה, סירופ, משחה, תמצית וכדומה דורש תהליכי עיבוד והוספת חומרים, המשנים את טבעם ה"טבעי" של המרכיבים.
2. "ללא תופעות לוואי" — תופעת הלוואי המרכזית היא חור בכיס, לעיתים יכולות להצטרף אליה תופעות נוספות, במיוחד בשימוש לתקופות זמן ארוכות.
3. "ברשות או באישור משרד הבריאות" — משרד הבריאות מאשר ליצרן לייצר מוצרי מזון או תמרוקים או ליבואן לייבא מוצרים כאלה. אין אישור זה מעיד על סגולות ריפוי כלשהן, ומשרד הבריאות אף אוסר לייחס סגולות כאלה.
4. "מיוצר בתנאי GMP מחמירים" — המושג הושאל מתחום תעשיית התרופות והכוונה לתנאי ייצור נאותים לתרופות. אולם לא מדובר על תנאי ייצור של תרופות אלא על תנאי ייצור של מזון ותמרוקים, שבהם אין פיקוח על כמויות חומרים רפואיים.
5. "המהפכה הטבעית" — אין מהפכות טבעיות ברפואה. חידושים מתאפשרים באופן הדרגתי, בזכות השקעה מרובה של זמן, ידע וכסף, ואם המוצר הסופי מוכיח את עצמו הוא הופך לתרופה.
6. "יעילותו הוכחה במחקרים מדעיים" — לעיתים קרובות הכוונה למחקרים שערכה החברה המשווקת לצורך קידום מכירות המוצר (מחקרים שאינם בעלי ערך רפואי)
7. "יעילות מוכחת" — למוכר ולא לצרכן. לו היעילות הוכחה, המוצר היה נמכר כתרופה.
8. "מכיל את החומר XXX שהוכח כיעיל לטיפול ב־XXXX" — בדרך כלל הכוונה לפעילות שנצפתה בתנאי מעבדה. בתנאים אלה ממצים את החומר הפעיל ומביאים אותו במגע ישיר עם איבר המטרה. אולם יש מספר רב של גורמים המשפיעים על פעילות החומר בגוף החי. רוב הצמחים וחומרי הטבע אינם פועלים באופן משמעותי בגוף החי, ואלה שכן פועלים אינם מאושרים לשימוש במזון.
9. "עדויות אישיות" – מדובר בדרך כלל באנשים שעברו במקביל טיפולים נוספים או באנשים המרוויחים ממכירת המוצר. עובדות שלעולם לא טורחים להזכיר.
10. "דה־טוקסיפיקציה, איזון הכימיה, שחרור האנרגיות השליליות, ניקוי הרעלים, הרמוניה עם הטבע וכו'" — מושגים יפים ללא משמעות מדעית, שמטרתם להפיל אתכם בפח.

 אז איך בכל זאת תדעו באיזה מוצר משלים לבחור? הנה שאלות שכדאי שתשאלו לפני שאתם יוצאים לקניות:

• בקשו מהמטפל שייתן לכם שמות של כמה מוצרי מדף וחברות איכותיות שמייצרות את המוצר – והשוו ביניהם. בררו מהו סטנדרט העבודה והייצורשל היצרנים. מפעלים רבים נושאים היום תו תקן איכות. כך למשל הסימון USP United States Pharmacopeia)) על תווית המוצר מצביע על תו איכות של בקרה.
• בקשו מהמטפל לדעת אם התכשיר שהוא מציע לכם נבדק מחקרית. כפי שיין נבדל באיכותו בין היצרנים השונים בשל איכות הענבים ותהליך הפקת היין, כך גם צמחי המרפא ותוספי התזונה. ישנם מוצרי גינקו בילובה (צמח שכיח ל'שיפור הזכרון) רבים בשוק, אבל רוב המחקרים נעשו דווקא על מיצוי ספציפי שלו שנקרא 761 EGB. אם המוצר הוא אכן גינקו אבל לא מכיל את המיצוי הזה – יש בעיה.
• בקשו מהמטפל הנחיות ברורות לגבי הסטנדרטיזציה של התכשיר כדי לוודא שאכן המוצר איכותי. אין בהכרח התאמה בין התווית שעל תוסף התזונה או צמח המרפא לבין תוכן המוצר. כדאי לכן לקנות מוצר שלא רק יוצר על ידי חברה איכותית ואמינה ונבדק מחקרית, אלא גם כולל סטנדרט מקובל (לדוגמה, 95%) של החומר הפעיל.
• בקשו מהמטפל שייתן לכם שמות של כמה בתי מרקחת או חנויות לדברי טבע וצמחי מרפא אמינים – והשוו מחירים. כמו בכל תחום אחר, התחרות, הביקוש וההיצע מכתיבים את מחירי השוק. מוצר יקר יותר הוא לא בהכרח טוב יותר. היזהרו במיוחד ממבצעים: לתוספי תזונה וצמחי מרפא תאריך תפוגה כמו לכל תרופה או רכיב מזון. אל תקנו מוצר שתאריך התפוגה שלו חלף.
• כשמדובר בצמחים בצורתם הטבעית, דרשו צמחים טריים, ודאו שיש זיהוי בוטני שלהם ושיש בידי המוכר תעודה שמעידה על כך שהצמח נקי מזיהום חיידקי או פטרייתי. משרדי התמ"ת והבריאות דורשים זאת כחלק מרשיון הייבוא או הייצור. תוספי תזונה וצמחי מרפא יכולים להיות מזוהמים גם במתכות כבדות ואפילו בתרופות.
• אם אתם נוטלים תרופות, בררו שוב ושוב הן אצל הרופא המטפל והן בבית המרקחת לגבי אינטראקציות בין צמחי המרפא ותוספי התזונה לבין התרופות שאתם מקבלים. אינטראקציות כאלה שכיחות ומסוכנות.

זכרו, מידע שווה כסף, אך ידע שווה זהב. השתמשו בו בתבונה. הקפידו לקנות רק מוצרים שעמדו בסטנדרט ייצור גבוה, בעלי תווי תקן בינלאומיים ומחברות מוכרות בשוק, ואל תשכחו