לשון נופל על לשון

לשון נופל על לשון

פעם, וזה לא היה כל כך מזמן, התייחסו לרופאים כאל בני אלים, תושבי האולימפוס, שותי נקטר ומורמים מהעם. הלקוח (ה"פציינט" או ה"מטופל" בשפת הרופאים) היה נכנס לחדרו של הרופא על קצות אצבעותיו, ובסיומה של הבדיקה מקבל את הטיפול המוצע לו בהרכנת ראש קלה, משל היו אלו דברי אלוהים חיים.

אז מה השתנה פה והאם השינוי הזה טוב או רע?

השינוי הוא חלק מהמהפך הדרמטי שחל במעמדם של הנזקקים לשירותיה של מערכת הבריאות. ממעמד של חולים המקבלים באופן טבעי ובלתי מותנה את חוות דעתם של הרופאים, הפכו הפונים למערכת הבריאות של היום לצרכני בריאות וללקוחות המקשיבים לדעתם של הרופאים, אך בסופו של דבר, במקרים רבים, מקבלים את החלטותיהם שלהם בעצמם.

מה הלקוחות רוצים היום מהרופא שלהם?

הלקוחות מבקשים היום יותר מעורבות ואף עצמאות בקשר שלהם עם הרופאים. רבים רוצים לראות ברופאים שותפים לתפיסה כוללנית יותר של בריאות. רופאים שיש להם יכולת ורצון להתבונן באופן נרחב יותר במחלות, במהלכן ובמגוון דרכי הפתרון עבורן. רופאים המודעים להשפעת מרכיבים כמו תזונה ואורחות חיים על בריאות וחולי. רופאים הרגישים לקשר האפשרי שבין גוף ונפש. רופאים המבינים כי האדם אינו גוף פיסי בלבד, אלא ישות רוחנית בעלת קיום רב מימדי: פיסי-רוחני-נפשי-רגשי-שכלתני-וחברתי. במילים אחרות, לקוחות הבריאות כיום מתעניינים באורח חיים בריא (WELLNESS  ) ולא רק במחלות (ILLNESS).

איך השינויים הללו משפיעים על מערכת הבריאות?

מערכת הבריאות נמצאת בפרשת דרכים. המטוטלת שנעה בין רפואת ההיי-טק של המאה ה-20 והרפואה היותר אישית (Personalized Medicine) של המאה ה-21 ממשיכה לחפש איזון גם בהיבט האנושי, הכלכלי, והמערכתי/ הבינתחומי. סיבות רבות הביאו לתהליך זה ובהן:  המשבר העולמי ההולך ומחריף בכלכלת הבריאות, השינוי המתמשך בקשר שבין רופא וחולה, ביטול המונופול של הרופאים על מידע וידע רפואי הודות לזמינותו ברשת, שינוי מגמות בחברה ביחס לבריאות וחולי, ואי שביעות הרצון המתמשכת – הן של החולים והן של הצוותים הרפואיים – ביחס למצבה המתערער של מערכת הבריאות. שביתת הרופאים שעסקה בניסיון להציל את הרפואה הציבורית בישראל היא עדות חיה לכך ורשתות חברתיות וטכנולוגיות WEB2.0  רק מעצימות מגמה זו.

האם הרופאים מתאימים את עצמם לשינויים המתהווים? האם הדרישות החדשות של הלקוחות של לגיטימיות?

הדרישות של הלקוחות כיום אינן בלתי הגיוניות, אולם רק קומץ קטן של רופאים עומד בהן והסיבה לכך היא המבנה של מערכת הבריאות. לדוגמה, תוספת שתי הדקות במפגש בין רופא המשפחה למטופל שהושגה בהסכם הרופאים החדש, איננה נותנת פתרון הולם לצורך בקשר. כתוצאה מכך, ומתוך תסכול ומצוקה גוברת, מחפשים צרכני הבריאות של היום חלופות המתיימרות להיות לכאורה ראויות יותר מהרפואה המוגדרת בפשטנות "קונבנציונאלית". בהקשר זה, וקרוב לוודאי שבהקשר זה בעיקר, תופסות להן שיטות רפואיות אלטרנטיביות מקום מרכזי יותר ויותר בסוציולוגיה ובכלכלת מערכת הבריאות.

האם המטפלים האלטרנטיבים יכולים להחליף את הרופאים הקונבנציונליים?

בהכללה גסה (ובהתנסחות עדינה) אפשר לומר כי בין הרופאים והמטפלים ברפואה משלימה, שאינם בעלי הכשרה של רופא (MD), מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. אין כוונתי כאן ליחסי הזלזול שאינם ראויים או מוצדקים כל עיקר כלפי מי שלמדו והשקיעו ותורתם אומנותם שונות הן (בשונה מהשרלטנים – שכולנו מוקיעים), כמו המטפלים ברפואה סינית הלומדים שנים רבות,למשל בארה"ב להכרה מוסדרת. אינני מתכוון גם ליחסי התחרות והמאבק הגילדאי הנגזרים מהרעיון של "משחק סך אפס" (כלומר: או או) הפוגע מעצם טבעו בכושר ההשתכרות של מי מהצדדים. לדוגמה, כאשר מי שסובל מכאבי גב תחתון או מדלקת בעצב הסביאטי (סכיאטיקה) רואה או אורתופד או מעסה / כירופקרטור / אוסטיאופט / מדקר / יוגה / פלדנקרייז וכו' – כולן התערבויות שהוכחו במחקרים רבים כשיטות טיפול בעלות יעילות דומה לזו של תרופות ואףניתוח.

כוונתי היא ללשון נופל על לשון – לעצם השימוש שהמטפלים ברפואה המשלימה עושים במילה "רפואה". גם הפיזיותרפיסטים הם מטפלים באנשים, ובכל זאת כינויים המקצועי אינו כולל את המילה "רפואה" (למרות שבהגדרתה המילונית הרפואה היא מדע העוסק בחקר אבחון וטיפול במחלות ובניסיון לשיפור הבריאות – משימה המשותפת לכל מי שמועסק במערכת הבריאות). וכך גם המרפאים בעיסוק, קלינאיות התקשורת והתזונאיות הקליניות – לאף אחד מהסקטורים הללו אין את המילה "רפואה" בשם.

הרפואה כמקצוע,  על מכלול התיאוריה והיישום שלה, שייכת לרופאים ולרופאים (MD) בלבד. העיסוק בבריאות, לעומת זאת, שייך, וטוב שכך, לסקטורים רבים וטובים נוספים ובכלל זה המטפלים ב"רפואה המשלימה". טיפול משלים לכן הינו כינוי נאות יותר. כפי שיש רואי חשבון, אבל גם מנהלי חשבונות. כפי שיש מהנדסים, אבל גם הנדסאים. כך גם ברפואה  – יש להקפיד על לשון מדויקת. טיפול משלים ולא רפואה משלימה. ושם, הוא גם צריך להילמד – בביה"ס למקצועות הבריאות שעל יד ביה"ס לרפואה בפקולטות למדעי הבריאות. ערב פתיחתו של ביה"ס החמישי לרפואה שבגליל – זהו גם חזוני. הלוואי!