מדוע מחקרים על ויטמינים ומחקרים על תזונה מראים תוצאות שונות

1 נגד 100: מדוע מחקרים על ויטמינים ומחקרים על תזונה מראים תוצאות שונות?

המחזה מוכר. אחת לכמה זמן, לעיתים שבוע, לעיתים חודש, תופיע בהבלטה כותרת בתקשורת האלקטרונית והכתובה המנפצת עוד מיתוס – פעם זה על ה"רוע" של כולסטרול (שיתכן ואינו "רע" כפי שחשבנו), ופעם אחרת על ה"טוב" של מולטיויטמינים (שיתכן ואינם "טובים" כפי שקיווינו). יביאו מומחה לאולפן או יראיינו מומחה מטעם עצמו, וישאלו כרגיל בפשטנות – רע או טוב? כדאי או לא?

אז הנה חמישה הסברים פשוטים מדוע מחקר המנסה לגלות את האמת ואת כל האמת על תוספי תזונה מסובך ובעייתי, ומדוע יש הבדלים בין מחקרים על תוספי ויטמינים (שבדרך כלל נכשלים בלהראות אפקט בריאותי ספציפי) לבין מחקרים על תזונה בריאה (שבדרך כלל מראים גם מראים אפקט בריאותי כללי).

מה בעצם שואל המחקר?

מחקרים רבים מדווחים בבילבול על חוסר יעילות של ויטמינים וצמחי מרפא. כך למשל במקרה של ויטמין C , אכינציאה , או אבץ להתקררות. אבל חשוב להדגיש, כי שיטות המחקר וגודל המדגם שונים מהותית במחקרי מניעה ראשונית (בהם לוקחים אוכלוסיה בריאה שטרם חלתה במחלה ובודקים האם ניתן לעשות את הבריאים בריאים עוד יותר), במחקרי מניעה שניונית (בהם בודקים האם הורדת כולסטרול לדוגמא, במי שכבר היה לו התקף לב, שווה משהו מבחינת מניעת הישנות ההתקף) ובמחקרים התערבותיים (בהם בודקים את היעילות של תרופה / צמח / ויטמין בטיפול במצב שכבר קיים).

בכל אחד מסוגי המחקרים הללו צריך להגדיר את אוכלוסית המחקר (הקריטריונים להכללה – האם מי שסבל משתי הצטננויות בחורף האחרון או מי שנמצא בסיכון מוגבר, למשל גננות בגני ילדים?), את אופי ההתערבות (לדוגמא מעקב אחר מספר ההצטננויות בחורף הקרוב, או בדיקה מדוקדקת בחשיפה יזומה לנגיפים, מודל מחקרי מקובל בו חושפים מתנדבים בריאים בהסכמה לתרסיס עם נגיפים ובודקים מי, לכמה זמן ובאיזו חומרה נהיה חולה?), ואת המשתנה הנבדק (שיעור הנדבקים? משך הסימפטומים? אובדן ימי עבודה? דרגת היאוש כשמתעוררים בלילה עם אף סתום?..).

הסטטיסטיקה בהתאם, יכולה להיות לשירותכם – ניתן להוכיח כמעט כל דבר, בעיקר שדברים לא עובדים. זו לא בעיה. פשוט צריך לשווק אותם כך . לדוגמא, "מהמחקר עלה כי עבור רוב האנשים השפעת הויטמין C לא הייתה משמעותית: היא הפחיתה את משך ההצטננות אצל כ-8 אחוז מהמבוגרים ו-13.6% מהילדים שנסקרו, אולם מאחר שרוב האנשים מצטננים כשלוש פעמים בשנה, אמרו החוקרים כי היתרונות היו זעומים…" או "לא הגיוני ליטול ויטמין C במשך 365 ימים בשנה, כדי להפחית את תסמיני ההצטננות", אמרו החוקרים…

וכי מישהו התבקש לקחת ויטמין C כל השנה? ומי אמר שאחוזי ההפחתה ה"קטנים" אצל ההורים והילדים לא מתרגמים לחיסכון גדול למשק בדמות צמצום ימי תחלואה? ובכלל, ידוע כי אצל אלה המצויים בלחץ נפשי, ויטמין C עשוי להפחית את הסיכון ללקות בהצטננות בכ-50%…

מה היתה שיטת המחקר?

ישנן שתי שיטות מחקר עיקריות להערכת היעילות והבטיחות של התערבויות רפואיות – מחקר תצפיתי ומחקר התערבותי. במחקר תצפיתי, אנו עוקבים אחר תוצאות ההתנהגות הבריאותית של קבוצה מסוימת (לדוגמא, הרגלי תזונה או אורחות חיים מסוימים) ומשווים אותן לתוצאות בקבוצת ביקורת (לדוגמא, מי שנוהג אחרת). במחקר התערבותי, אנו חושפים באופן יזום את הנבדקים בקבוצת המחקר להתערבות כלשהי (לדוגמא, תרופה או תוסף תזונה) ובודקים את התוצאה הקלינית בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסיבו (אינבו), או את אותה ההתערבות של קבוצת המחקר, אלא שבמינון נמוך או גבוה יותר.

במרבית מחקרי התזונה, המחקר הוא תצפיתני. אנו בודקים לדוגמא, מה קורה למי שצרכה סויה בכמות גדולה כחלק מהתזונה השגרתית שלה לעומת מי שצרכה מעט סויה כחלק מהתזונה השגרתית שלה, אבל איננו מספקים את הסויה או מבקרים את איכותה. או בשאלה הנצחית – האם שווה להשקיע מסיבות בריאותיות (טעם זו כבר שאלה אחרת…) במזון אורגני? המחקר הוא תצפיתני וחלק נכבד מהקושי שלו הוא שכדי שהמחקר יהיה אמין אנשים צריכים להיות… אמינים – הם צריכים לאכול רוב הזמן אורגני, ולאורך שנים ואתם יודעים איפה יש אנשים מושלמים, נכון? (בפוליטיקה…)

במה השתמשו במחקר?

כותרות המחקרים, אפילו באתרים הרפואיים לא בוששו לבוא – ויטמיןE  אינו יעיל ואפילו מסוכן בסרטן הערמונית. אבל, כפי שהכדורגל שמציגה ברצלונה איננו דומה כהוא זה לכדורגל שמציגה, עם כל הכבוד, אלופת ישראל (למרות שבשני המקרים יש 11 שחקנים וכדור אחד), כך גם במחקר בתזונה ובתוספי תזונה – אם משתמשים בתוסף הלא ראוי, מקבלים תוצאות לא ראויות.

מתברר, שבמחקר המדובר שעלה עשרות מיליוני דולרים ניתן למתנדבים ויטמין E שמקורו בתעשיה הפטרוכימית. ויטמין E שכזה, מכיל כחומר פעיל טוקופרול-אלפא השונה מבנית ותיפקודית מהטוקופרול-אלפא שמקורו טבעי (לא סינתטי), וכי המוצר הפטרוכימי אינו מכיל טוקופרול-גמא לגביו יש עדויות מחקריות רבות כמונע סרטן.

ואכן, ברבים מהמחקרים בתזונה ובתוספי תזונה חומר הגלם קובע את איכות הארוחה. התייעצו עם רופא אינטגרטיבי או עם נטורופת/ דיאטנית קלינית בכדי להבין האם תוצאות המחקרים מהימנות ותקיפות גם עבורכם. זיכרו – הרמב"ם אמר יהיו מזונותיך תרופתותיך ולא תרופותיך מזונותיך. אמן!

לכמה זמן?

המחלות ברפואה מתחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: כאלו שהינן קצרות מועד (לרוב מחלות זיהומיות או פציעות וחבלות); כאלו שהינן כרוניות (לרוב מחלות מטבוליות, כמו סכרת, או מחלות דלקתיות, כמו דלקת מפרקים); וכאלו שבהן המהלך מאופין בתקופות של התלקחות והטבה לסירוגין (לרוב, מחלות אוטואימוניות, כמו מחלות מעי דלקתיות, או מחלות ניווניות, כמו כאבי גב תחתון).

אלא שהרוב המכריע של המחקרים הרפואיים, בין אם של תרופות ובין אם של תזונה ותוספי תזונה הינו קצר מועד, גם במקרה של מחלות כרוניות – מספר שבועות, מקסימום חודשים ספורים של התערבות והופ – בוא נראה מה יצא לנו.

תרבות האינסטנט הזו כמובן שחוטאת חטא גדול לחקר האמת. ראשית, מאחר ולא ברור האם פרק הזמן הקצר אכן מספיק לבחינת היעילות, ושנית, מאחר ולא ברור מה הבטיחות ארוכת הטווח של ההתערבות (שהרי אם היא יעילה, המטופל יקבל המלצה להיעזר בה לטווח הארוך).

במחקר לדוגמא שבדק התערבות בצמחי מרפא סיניים לתסמונת המעי הרגיש, התוצאות בטווח הקצר (16 שבועות) הראו שגם פורמולת מדף סינית (שאיננה מותאמת אישית למטופל) וגם פורמולה אישית (כזו שהותאמה בחייטות אישית למטופל) היו עדיפות על התערבות בפלסיבו, אבל במעקב ארוך טווח (14 שבועות אחרי תום ההתערבות), רק הפורמולה המותאמת אישית היתה יעילה.

תוספים לעומת מזון, מה עדיף?

כמו בתכנית אחד נגד מאה, כך גם בחיים ובודאי במחקר. בתוסף, כמו גם בתרופות, בדרך כלל מולקולה אחת פעילה. במזון, מאות של חומרים פעילים. הנסיון לבדוק באופן מבוקר חומר חומר, אחד כל פעם ובנפרד זה מזה גורם לאובדן פוטנציאלי של הסינרגיזם בין החומרים ולכן גם לעיוות תוצאות המחקר. לדוגמא, במחקרים על סרטן הריאה הוכח כי האפקט קשור למוצר: תה ירוק אינו רק EGCG (החומר הפעיל ביותר בתה), בדיוק כמו שויטמין A אינו רק ביטא-קרוטן (שנמצא במעשנים כמעלה את שכיחות סרטן הריאה). ואכן, זו ככל הנראה הבעיה במחקרים הרבים על נוגדי החימצון. הגוף, אבולוציונית לא ערוך לקבל "פצצה לגבות" בדמות ריכוז גבוה של חומר פעיל אחד. הוא ערוך לעומת זאת, להינות מאד מתזונה מאוזנת המכילה חומרים פעילים רבים. בתיאבון ולבריאות!