צור קשר

עקרונות בגישה האינטגרטיבית לאוסטיאופורוזיס (Osteoporosis)

הגישה האינטגרטיבית לאוסטאופורוזיס

מניעת התחלואה הכרוכה באוסטאופורוזיס והמתבטאת בעיקר בנטיה לשברים, בכאב ממקור גרמי ובאובדן גובה כתוצאה מהתמוטטות חוליות עמוד השידרה, קשורה קשר הדוק לבריאות העצמות. העצמות, זאת יש לדעת, הינם אחד האיברים הפעילים ביותר מבחינה מטאבולית בגופינו. בכל עת נוצרים ונהרסים תאי עצם. לפיכך לא יפלא הדבר כי מחלות רבות ומצבים רבים משפיעים על בריאות עצמותינו. אוסטאופורוזיס הקשורה בזיקנה על כן, על אף שהינה המצב השכיח ביותר, איננה בפירוש המצב היחיד הקשור בדילדול עצם. די אם נזכיר כי תרופות רבות וביניהן נטילה ממושכת של סטרואידים, אפילו בהשאפה ואפילו במינון נמוך יחסית, קשורות בירידה במסת העצם, בשינוי תכולת המינרלים שבה, ובסופו של דבר באובדנה. על כן הגישה האינטגרטיבית לאוסטאופורוזיס איננה מתמקדת בבבריאות העצם בלבד אלא מדגישה את החשיבות שבאורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית מגוונת, וחשיפה מינימלית לחומרים טוקסיים.

על החשיבות שבצריכת כמות מספקת של סידן בתזונה ובתוספים איןצורך להרחיב. מאחר ו-98% מהסידן שבגוף נמצא בעצמות ומאחר והסידן חיוני לפעולתם התקינה של כל המערכות הפיזיולוגיות שבגוף חשוב לצרוך סידן בכמות מספקת. מסת השלד מגיעה לשיאה בגיל 35 לערך. לאחר מכן יש ירידה במסת העצם בקצב של כ 1-2% לשנה עם האצה לאחר הבלות כך שבגיל 65 מרבית הנשים מאבדות כ 30-50% ממסת העצם שלהן. נשים שמנות וכאלו שאינן עוסקות בפעילות גופנית חשופות במיוחד לאובדן ודילדול עצם. בשל השונות במערכת ההורמונלית גברים מושפעים פחות מתהליך זה. כך או אחרת, ההמלצה כיום הינה צריכה מוגברת של סידן בדיאטה (ראה מטה) בכל קבוצות הגיל. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי לשמירה על משקל אופטימלי ומניעה של טרשת עורקים ראוי כי צריכת סידן ממקור חלב תהיה על בסיס מוצרים דלי שומן בלבד (רצוי 1%). גם תוספי הסידן שונים זה מזה בהרכבם. בעוד שבכדורי קלציום (סידן) ביקרבונט יש בדרך כלל 40% סידן, הרי שבכדורי קלציום פוספאט יש כ-20% סידן, בקלציום לקטאט כ 13% סידן, ובקלציום גלוקונאט 9% סידן בלבד. מאחר ובדרך כלל תוספי סידן נלקחים בנוסף לתוספים אחרים מומלץ בכל מקרה ומקרה להתייעץ אישית עם תזונאית או עם מומחה ברפואה אינטגרטיבית להתאמה מקסימלית של התוספים.

קפאין, אלכוהול, ועישון מהווים כולם ביחד וכל אחד לחוד גורמי סיכון מובהקים לאוסטאופורוזיס. קפאין נמצא במינונים מישתנים בקפה, בתה ובמשקאות מוגזים כמו קולה. הוכח שצריכת יתר של קפאין קשורה במאזן סידן שלילי בעיקר בשל איבוד מוגבר של סידן בשתן. לאיבוד זה משמעות קלינית ברורה. במחקר אפידמיולוגי גדול שנערך על כ- 85,000 נשים נמצא כי ככל שצריכת הקפה היתה גבוהה יותר כך הסכוי לאוסטאופורוזיס ושברים מלווים היה גבוה יותר. כך גם לגבי צריכת אלכוהול. חומרת האוסטיאופורוזיס עומדת ביחס ישיר לצריכת אלכוהול לא רק בגלל חסרים תזונתיים מלווים אלא גם בשל יצירת עצם איכותית פחות. האפקט של צריכת אלכוהול מתונה, לעומת זאת, על בריאות העצם אינו ידוע. מה שכן ידוע הוא כי פגיעה באיכות העצמות מתווספת לרשימה האין סופית של נזקי העישון. מתברר כי לא זו בלבד שהעישון גורם למסת עצם נמוכה יותר, אלא שהעישון עצמו מגביר עד מאד את האפקט השלילי של כל אחד מגורמי הסיכון האחרים לאוסטאופורוזיס.

יש הגורסים כי גם צריכה מוגברת של סוכרים פשוטים, צריכה מוגזמת של זרחן ונתרן, וצריכה מופחתת של דגנים פוגעת ביכולת הגוף לבנות עצם איכותית. כך למשל מתברר שבתהליך יצירת ועיבוד הקמח הלבן מהחיטה המלאה אובדים ויטמנים ומינרלים רבים: 72% מויטמין B6, 67% מהחומצה הפולית, 60% מהסידן, 85% מהמגנזיום, 86% מהמנגן, 68% מהנחושת ו 78% מהאבץ. לא יפלא הדבר על כן כי בתזונה המערבית המבוססת בעיקרה על מזון מעובד, רבים הם האנשים שאינםצורכים מספיק ויטמינים ומינרלים החשובים כל כך לבניה של עצם איכותית. יודגש כאן כי מבחינת הרפואה האינטגרטיבית ההיצמדות לערך ה- RDA (Required Daily Allowances), אותו ערך מיתולוגי המגדיר מהי הכמות של ויטמינים ומינרלים שיש לצרוך ביום על מנת להימנע ממחלה, איננה רלוונטית כל עיקר לסוגית האוסטאופורוזיס מאחר ובענין בריאות העצמות חשוב לא רק לדון במניעת המחלה אלא בעיקר במיקסום הבריאות. מכאן ההמלצה לצריכת 1500 מ"ג ביום של סידן בגיל המבוגר (עם או בלי ויטמין D, בהתאם לנסיבות), הרבה מעבר ל- RDA של סידן (800-1200 מ"ג בלבד).

מה לגבי מקורות חלבון? מזה שנים ידוע כי לאנשים שמקבלים את עיקר החלבון שלהם מהצומח עצמות חזקות יותר מאשר אלו המקבלים את עיקר החלבונים מן החי. מחקר חדש מלמד על חשיבות הסויה כמקור חלבון בהקשר למניעת אוסטאופורוזיס. במחקר שהתפרסם בחודש שעבר בכתב העת היוקרתי Archives of Internal Medicine מצאו החוקרים כי צריכת סויה בכמות גדולה היתה קשורה בירידה משמעותית בהיארעות של שברים אוסטאופורוטיים בנשים לאחר הבלות. במחקר בו השתתפו למעלה מ 24,000 נשים סיניות בטווח של כעשר שנים מהבלות התברר כי נשים שצרכו לפחות 13 גרם של סויה ליום סבלו כ 50% פחות שברים מאלו שצרכו סויה בשיעור הקטן מ-5 גרם ליום. האם ניתן בכלל לצרוך כמות זו של סויה ביום? אם נזכור כי כוס אחת של חלב סויה מכילה בערך כ-6.6 גרם של סויה ואילו מחצית המנה של טופו מכילה כ-8 גרם, הרי שלפנינו התערבות פשוטה יחסית, טעימה, וטבעית להילחם באוסטואפורוזיס. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי צריכת סויה מוגברת בנשים בבלות הסובלות או שסבלו בעברן מסרטן השד עם ריצפטורים חיוביים לאסטרוגן שנויה עדין במחלוקת מאחר ובסויה פיטואסטרוגנים. על כן מומלץ להתייעץ עם מומחה ברפואה אינטגרטיבית בכל מקרה של ספק ביחס להרשאה לצרוך סויה.

מה לגבי פעילות גופנית? גם על התעמלות בונת עצם אין צורך להרחיב את הדיבור. בכל מכון כושר ניתן כיום להצטרף לקבוצות ייעודיות למטרה זו. אך האם רק התעמלות רגילה עוזרת בבנית עצם או שמא גם פעילויות גופניות אחרות? מחקר שהתפרסם בשנה שעברה בכתב עת רפואי חשוב מצא כי לטאי-צ'י, טכניקת פעילות גופנית עדינה ומתאומת היטב שמקורה בסין, אפקט מיטיב על איכות העצמות. במחקר שכלל כ 150 נשים בגיל הבלות נמצא שפעילות טאי-צ'י במשך כ-45 דקות ביום, חמישה ימים בשבוע לאורך 12 חודשים, העלתה את צפיפות העצם עד פי ארבע ביחס לקבוצת ביקורת שלא עסקה בפעילות גופנית כלל. אם ניקח בחשבון כי מספר רב של מחקרים אחרים הוכיחו כי לטאי-צ'י אפקט מיטיב גם על היציבה ומניעת נפילות בגיל המבוגר הרי שלשיטה זו יתרונות רבים מבחינת מניעת תחלואה מאוסטאופורוזיס. עוד על טאי צ'י ניתן ללמוד באתר http://www.taichi-chuan.com/.