צור קשר

עקרונות בגישה האינטגרטיבית לטיפול ומניעה של כאבי ראש (Headaches)

הגישה האינטגרטיבית לטיפול ומניעה של כאבי ראש

דומה כי אין אדם אחד בתוכינו, בין אם מבוגר או ילד, שלא חווה כאבי ראש מימיו. ע"פ סקרים אפידמיולוגים כ-90% מהאוכלוסיה מדווחת על כאבי ראש בתדירות העולה על אחת לשנה, וכ-40% מהאנשים מדווחים על כאבי ראש בדרגת חומרה כזו הפוגעת באופן מעשי ביכולתם לתפקד. על אך שכאבי ראש הם לרוב תסמין שפיר שאינו מלמד על מחלה קשה, בכ-5% לערך מהמיקרים נמצא גורם אטיולוגי חמור הדורש מעקב וטיפול רפואיים צמודים. לפיכך חשוב ביותר להיוועץ עם רופא כל אימת שכאבי הראש חורגים בחומרתם ובמישכם מהרגיל ו/או כאשר הם מלווים בתסמינים אחרים.

בין הגורמים השכיחים לכאבי ראש: מיגרנה, לחץ (tension), כאבי ראש המופיעים במקבצים בתבנית זמן קבועה, כאבי ראש הקשורים בפגיעה אנטומית או ואסקולרית, יתר לחץ דם, זיהומים, טראומה, הפרעות מטאבוליות והרעלות, כאבי ראש הנובעים מפגיעה עצבית גולגלתית, בפנים או בצוואר, וכאבי ראש על רקע לא ברור. שלושה תחומי התערבות ברפואה האינטגרטיבית בהן הוכחה יעילות ובטיחות יחסית בטיפול ובמניעת ההישנות של כאבי ראש הן אקופונקטורה, רפואת נפש-גוף, וטיפולי מגע ותנועה. שיטות אחרות, ובכלל זה השימוש בצמחי מרפא או הומאופטיה, יעילות אף הן אך רק בחולים מסוימים.

אקופונקטורה – לאחר שבשנת 1997 הצהירו מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב כי דיקור במחטים מהווה טיפול לגיטימי בכאבי ראש, אם בשילוב או כתחליף לטיפול תרופתי קונבנציונאלי, הרי שבשנה האחרונה האחרונה התפרסמו בכתבי עת רפואיים חשובים תוצאות שני מחקרים קליניים גדולים הסותרות לכאורה זו את זו.  במחקר רב-מרכזי באנגליה על כ-400 חולים עם כאבי ראש כרוניים נבדקה היעילות של כ-12 טיפולי אקופונקטורה המרווחים על פני כשלושה חודשים לעומת טיפול קונבנציונאלי בטיפול ובמניעה של כאבי ראש (רובם ממקור של מיגרנה). במעקב של כשנה נימצא כי אלו שקיבלו אקופונקטורה נהנו מירידה של כ-34% בכאבי הראש לעומת ירידה של כ-16% בלבד בקבוצה שטופלה קונבנציונאלית בלבד. זאת ועוד, אלו שטופלו בדיקור צרכו כ-15% פחות תרופות, ביקורו כ-25% פחות אצל הרופא, ונטלו כ-15% פחות ימי מחלה לעומת אלו שלא טופלו בדיקור. לעומת זאת, במחקר רב-מרכזי שנערך לאחרונה בגרמניה על כ-300 חולים במיגרנה ושהישווה בין אקופונקטורה אמיתית, אקופונקטורת שווא המדמה דיקור אמיתי (סוג של בקרת פלסיבו להערכת מידת האפקט הפסיכולוגי של הדיקור) וקבוצת ביקורת שלא טופלה בדיקור כלל נימצא כי לא היה הבדל משמעותי בין הדיקור האמיתי ודיקור הדמה – בשתי הקבוצות היתה ירידה דומה בתדירות וחומרת כאבי הראש בהשוואה לקבוצת הביקורת. כך או אחרת, בין אם המדובר באפקט ספציפי של המחטים או באפקט משולב פסיולוגי-פסיכולוגי, הנסיון הקליני מלמד כי הרפואה הסינית המסורתית, שהדיקור הוא רק אחד ממרכיביה, יעילה מאד לכאבי ראש.

טיפולי נפש-גוף – התערבויות נפש-גוף דוגמאת היפנוזה, דמיון מודרך, ביופידבק, הרפייה לסוגיה ועוד נבדקו לעומקן במחקרים קליניים מבוקרים באלפי חולים הסובלים מכאבי ראש ממקורות אטיולגים שונים. בסקירה של שתי מטא-אנליזות גדולות, הכוללות כל אחת למעלה מעשרים מחקרים קליניים מבוקרים ואקראיים, נימצא כי במרבית המקרים להתערבויות נפש-גוף אפקט מיטיב על כאבי ראש הנובע קרוב לודאי משילוב של רפוי התהליכים הפיסיולוגים האחראים על גרימת כאבי הראש ושיפור ההתמודדות של החולה עם הכאבים עצמם. מחקרים שפורסמו לאחרונה מרמזים כי לשילוב של מספר שיטות נפש-גוף כמו גם לשילוב של טיפולי נפש-גוף עם תרופות יעילות גדולה יותר בטיפול ובמניעה של כאבי ראש בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי בלבד. יחד עם זאת חשוב להדגיש עד כמה הכרחית ההתאמה האישית של סוג הטיפול ומישכו בכל חולה וחולה בנפרד. לדוגמא, בתירגול ביופדבק בכאבי ראש מסוג tension הטיפול פעמים רבות הינו במשוב אלקטרומיוגרפי העוזר למטופל לשלוט במידת המתח בשרירי הקרקפת, בעוד שבכאבי ראש שעל רקע מיגרנה הטיפול פעמים רבות נעשה על ידי משוב הקשור בטמפרטורה. מומלץ על-כן לפנות לרופא אינטגרטיבי שהוסמך לכך להתאמה אישית של הטיפול.

טפולי מגע ותנועה – בשנים האחרונות נעשו מספר רב יחסית של מחקרים להערכת יעילותם של טיפולי מגע ותנועה שונים לטיפול ומניעה של כאבי ראש. בדומה לרפואה המערבית המכירה בכאבי ראש ממקור שלדי שמחוץ לגולגולת (לדוגמא כאב ראש שעל רקע בעיות בעמוד השידרה הצווארי), ההגיון הפנימי שמאחורי המחקרים הללו הוא כי איזון מחדש של מערכת השלד והתנועה עשויים לשפר מאד את חומרת הכאב. במרבית המחקרים נימצאה יעילות דומה במניעה וטיפול בכאבי ראש בהשוואה בין שיטות שונות של עסוי והרפיה שרירית עמוקה לזו של טיפול תרופתי-פיזיוטרפי או מניפולציות מכניות של עמוד השידרה בדומה לנעשה בכירופרקטיקה. נדמה כי תוצאות המחקרים קשורות קשר הדוק למיומנות המטפלים. לדוגמא, במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי cephalgia נימצא כי טיפולי מגע שנעשו על ידי החולים עצמם בזמן כאבי הראש לא היו יעילים בשיפור הכאבים. לעומת זאת במחקר אחר מדנמרק על כ-220 חולים עם כאבי ראש שטופלו עלי ידי מומחים בריפלקסולוגיה נימצא כי במעקב של כשלושה חודשים 81% מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי בכאבי הראש. למרות המימצאים הללו ראויות לציון שתי הסתיגויות עיקריות. ראשית, דרושים מחקרים נוספים על מנת לקבוע טוב יותר מי מהחולים יהנה מאיזה סוג של טיפול. ושנית, דרוש מעקב רב-מרכזי ארוך טווח על מנת להגדיר טוב יותר את פרופיל הבטיחות של הטיפולים הללו – טיפול טבעי אינו בהכרח טיפול בטוח. ברפואה המשלימה בכלל ובטיפול בכאבי ראש בפרט ראויה זהירות יתרה.