צור קשר

שאר ירקות

שאר ירקות

לאחרונה הסבנו עמך בית ישראל לשולחן ליל הסדר ושרנו "שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות, הלילה הזה (כולו) מרור". בסמוך לאותם ימים, וללא קשר לכאורה בין השניים, למדנו על "יציאת מצריים" של מערכת הבריאות האמריקאית – רפורמת הבריאות של הנשיא אובמה. אבל על הימשכות עשרת המכות של עולם הבריאות המודרני ומציאותנו עדיין באפלה גדולה יעידו שני הסיפורים הבאים.

במחקר ה- European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition) EPIC), מהגדולים שבמחקרים האפידמיולוגים התזונתיים שנערכו עד היום, עקבו החוקרים אחר הרגלי התזונה של כחצי מיליון איש לאורך כתשע שנים במטרה ללמוד עד כמה צריכת ירקות ופירות יומית משפיעה על שיעור התחלואה בסרטן.1 תוצאות המחקר שפורסמו החודש בכתב העת היוקרתי Journal of the National Cancer Institute זכו לתהודה רבה בכלי התקשורת בארץ ובעולם. לפי החוקרים צריכה של 200 גר' ירקות ביממה (שווה ערך לתפוח גדול) מביאה לירידה "קטנה" (כך ע"פ הגדרתם), אך משמעותית סטטיסטית של עד כ4% בשיעור ההיארעות של סרטן. כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט לא איחרו לבוא – “מחקר ענק: פירות וירקות נגד סרטן? לא עובד" זעקה הכותרת באחד מאתרי החדשות הפופולאריים.2 האומנם?

על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי מתגלים מדי שנה ברחבי בעולם כ 12 מיליון מקרי סרטן חדשים. על פי מחקר ה EPIC מניעה ראשונית באמצעות הגברת צריכת ירקות ופירות תביא לירידה של 2 עד 4 אחוזים בשיעור התחלואה, שפירושה במונחים אבסולוטיים בין 240,000 ל 480,000 פחות מקרי סרטן בשנה, שווה ערך לשיעור הקרבנות באסונות הטבע הגדולים ביותר שידעה האנושות בשנים האחרונות. זאת ועוד, לצרכים סטטיסטיים בוצע ריבוד של אוכלוסיית המחקר ב EPIC והשוואה בין כאלו שצרכו "הרבה" ירקות ופירות (על פי החוקרים 647 גר' או יותר ליממה) לכאלו שצרכו מעט ירקות ופירות (פחות מ226 גר' ליממה). כלומר, בתוספת קלה של ולו תפוח אחד או שתי עגבניות ליום שעלותה גרושים בודדים ניתן לצמצם את הוצאות מערכת הבריאות הקשורות בסרטן במאות מיליוני דולרים בשנה. על פי הערכות מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב3 ההוצאה הלאומית השנתית על טיפול בסרטן בארה"ב שהייתה "רק" כ1.3 מיליארד דולר לפני כ40 שנה, צמחה ותפחה עד ליותר מ72 מיליארד דולר (!) בשנה, או כ5% מההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2004.  צא ולמד מהו הדיבידנד הכלכלי-חברתי על ההשקעה בחינוך האוכלוסייה לתזונה בריאה, וזאת עוד לפני שהזכרנו פעילות גופנית, מניעת עישון, ניהול מתחים ועוד.

לכן, שמחתי לקרוא על הנשיא אובמה ומלחמתו במחוללי מחלות למיניהם. מתברר כי כבוד הנשיא מקפיד מאד על בריאותו ועל בריאות משפחתו. הוא "צועד לעבודה" מדי יום, שומר על משקל גוף תקין, לחץ דמו מאוזן להפליא, ואפילו ביחד עם הגברת הראשונה הוא הגדיל לעשות כאשר שתל גן של ירקות בבית הלבן. מין נשיא, איך נאמר, חביב שכזה. אלא מאי, כבוד הנשיא, שומו שמיים… מעשן. ובגלל שהנשיא מעשן, כחלק ממערך הבדיקות הרפואיות שהוא עבר לאחרונה בוצעה לו גם טומוגרפיה ממוחשבת להערכת מידת שקיעת הסידן בעורקי ליבו (שהם רחמנא ליצלן גם עורקי ליבנו). וכך, כבוד הנשיא, שאם רק יפסיק לעשן יקטין בכ72% את סיכויו (ואת סיכויינו…) ללקות בהתקף לב בעשור הקרוב, בחר במקום אסטרטגיה זו, שיחס העלות/תועלת שלה אינו מוטל כלל בספק, בבדיקה, שלא זו בלבד שעלותה אלפי דולרים, אלא אף מסוכנת מבחינת בריאות הציבור. על פי הערכות, בדיקת CT בודדת באדם בריא כאובמה עלולה להביא ל 9 (טווח שבין 3 ל42) מקרי סרטן עודפים לכ100,000 שנות חיי אדם. לכן, המלצות ארגוני הבריאות השונים שוללות את בדיקת ה CT הקורונרי כבדיקת סקר באנשים עם סיכון נמוך למחלה כלילית.4

וכך מי שהכריז על מלחמה במחוללי מחלות חברתיות, קרי מערכת בריאות יקרה ולא יעילה, נפל קרבן בעצמו לאותה האשליה – שטכנולוגיות רפואיות הן הפתרון. מערכת חברתית שמוציאה 10% ויותר מהתל"ג שלה על בריאות וממוקמת רק במקום טוב באמצע במדדי איכות רפואיים לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על תרומה של אורחות חיים בריאים. ואכן, ה Archives of Internal Medicine הכריז החודש על סדרת מאמרים חדשה – less is more…

על אף שאנו עדיין מהלכים במדבר ועגל הזהב של הטכנולוגיות הרפואיות נוצץ באורה הקופח של השמש, הארץ המובטחת, כך נקווה, מעבר לפינה. ובארץ המובטחת – שאר ירקות in,  כותרות מטעות – out. שיהיה אביב של בריאות, וזכרו – בשר חרוך על האש אינו בריא… כך קבעו הכותרות הנכונות!5

1. Boffetta P., et al. Journal of the National Cancer Institute 2010;102(8):529-537. doi:10.1093/jnci/djq072.

2. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3872553,00.html

3. The Cost of Cancer.http://www.cancer.gov/aboutnci/servingpeople/costofcancer

4. Redberg RF. Archives of Internal Medicine 2010;70(7):583. doi:10.1001 /archinternmed.2010.81

5. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3878554,00.html