צור קשר

שבע בום – על רגולציה של שוק תוספי התזונה בישראל

"שבע בום" – על רגולציה של שוק תוספי התזונה בישראל

בשבועות האחרונים התפרסמו שוב מספר ידיעות בתקשורת המעידות על הקלות הבלתי נסבלת שבה משווקים בישראל, כמעט ללא בקרה, תוספי תזונה. הפעם היו אלה, כדורי הרזיה המשווקים בין השאר תחת השם Seven Slim והמוברחים מלבנון ומירדן. על פי דיווח הנבדק כעת במשרד הבריאות, מתו בחודשים האחרונים מספר נשים דרוזיות מהתקפי לב לאחר שימוש בכדורי הרזיה לא מאושרים מסוג זה.

אלא, שכדורי ההרזיה הללו הינם רק קצה הקרחון של בעיה גדולה הרבה יותר – צרכנות לא נבונה המושפעת ישירות מהעדר מדיניות נכונה.

הדעה הרווחת בציבור ש"טבעי = בטוח" (למרות שארס נחשים אינו בטוח כלל…), והנגישות הישירה לצרכן, ללא צורך בהתערבותו המסורתית של הזבן או הזבנית (זוכרים אותם?) המתאפשרת כעת ביתר שאת בעידן האינטרנט בו המסך, עוד יותר מהנייר, סובל הכל מודגמים היטב גם במקרה של האשה שאושפזה לאחרונה בביה"ח וולפסון לאחר שנטלה כדורי הרזיה "טבעיים" המשווקים תחת השם המבטיח Slim Extreme. בכדורים אותם נטלה, התגלה החומר Sibutramine בריכוז הגבוה בעשרות אחוזים מהריכוז המותר. החומר נקשר בשנים האחרונות למקרי תחלואה ותמותה רבים, כולל התקפי לב, מה שהביא בסופו של דבר להורדתן מן המדפים של תרופות מרשם המכילות אותו, דוגמאת ה Reductil.

איך זה אפשרי, תשאלו? ובכן, בישראל כמו גם בארה"ב ובמדינות רבות אחרות בעולם, הכל אפשרי. במדינות אלו, כפי שמדגים המקרה של Seven Slim, וכמו במשחק "שבע בום" – יש מי ששוה יותר ומי ששוה פחות.

בישראל, מסווגים תכשירים או תוצרים הניתנים לשימוש פנימי דרך הפה לשלוש קבוצות: תכשירים רפואיים, מזון ותוספי תזונה. ייחוס סגולות ריפוי הותר על פי חוק (תקנות הרוקחים) רק לתכשירים רפואיים. לגבי מזון ותוספי תזונה, נאסר ייחוס סגולות ריפוי מתוקף תקנות בריאות הציבור, למעט מסרים בריאותיים מוגבלים (לדוגמא, "אכילת ירקות ופירות תורמת לבריאות הלב וכלי הדם"). צמחי מרפא משתייכים לאחת או יותר מהקבוצות מעלה לפי תכונותיהם, החלק מהצמח בו נעשה שימוש ואופן ההכנה. למשרד הבריאות רשימה של צמחי מרפא מהם רוקחים תרופות. שאר הצמחים, נחשבים כתוספי תזונה.

אז למי אכפת, תשאלו? לכולנו. מפני שלפנינו סטנדרט כפול שהדעת לא סובלת. תרופות, שללא ספק קידמו את יעילות הטיפול הרפואי בשנות אור במגוון רחב מאד של מצבים (על אף שלעיתים במחיר המצער של פגיעה בבטיחות, primum non nocere = ראשית אל תזיק!), צריכות לעבור, ובצדק, שבעת מדורי גיהנום כולל מחקר קליני קפדני ובקרה חסרת פשרות על איכות תהליכי הייצור, בשביל לקבל אישור שיווק. הן בחזקת אשמות, כל עוד לא הוכחה זכאותן https://mannapotheke.de/cialis-generika/. ואילו, צמחי מרפא ותוספי תזונה, שאף הם יעילים, אם כי לא ברור עד כמה ובאילו נסיבות (ע"ע האם נוגדי חימצון יעילים ובטוחים לשימוש), הם בחזקת זכאים כל עוד לא הוכחה אשמתם – קודם כל שיווק, מכירות, והבטחות ורק אח"כ הוכחה ליעילות ולבטיחות. נו, איפה ההגיון?

לא כל דבר אנו צריכים לחקות וללמוד מארה"ב. כשבארה"ב העבירו ב 1994 את החוק הידוע כDSHEA המוציא מהFDA  את הסמכות החוקית לבקר ולפקח על צמחי מרפא ותוספי תזונה, ובכלל זה ויטמינים, זה נעשה לאחר אחד מהקמפיינים היותר אגרסיביים בתולדות הקונגרס. כשבישראל החליטו לאמץ את המדיניות הזו של ללכת בלי ולהרגיש עם, זה היה לטעמי רק בגלל סיבה אחת – חיסכון תקציבי. לבקר ולפקח עולה כסף. הרבה כסף. וכסף, כאמור הוא ענין של פוליטיקה וסדרי עדיפויות. לא של צדק.

המקרה של רמדיה, הגם שהמדובר בתזונה ולא בתוספי תזונה, חוזר על עצמו מדי יום, אבל בשקט. אמנם, אין המדובר בתינוקות בני יומם, ולכן התקשורת לא רועשת. אבל בהחלט מדובר במשחק של "שבע בום" בבריאותם של אנשים תמימים. הגיעה העת שהציבור ינהג באחריות וימנע מלהתפתות אחרי כל מיני הבטחות "טבעיות" של מרפאים למיניהם, ועוד יותר מכך, שמשרד הבריאות יעשה סוף סוף את מה שנדרש ממנו – לקבוע מדיניות ברורה וחסרת פניות. סטנדרט אחד לכל. בלי הנחות לעולם הרפואה המשלימה, רק בגלל שהיא האחות הקטנה ו"התמימה" של תעשיית הביג-פרמה, הלא היא האח הגדול.

תרופה היא תרופה היא תרופה, בין אם מקורה בצמח או בהרכב סינתטי. אדם הוא אדם הוא אדם, בין אם המדובר במי שמחפש מזור בעולם הקונבנציונאלי או במי שנמשך אל עולם הריפוי הטבעי. כאן גם כאן, האתיקה היא אחת. הסטנדרט לכן חייב להיות אחוד.