בדיקות מיותרות

בדיקות מיותרות

לפני שאתם אומרים "נו, בטח. הוא נציג הקופה ולכן מנסה לשכנע אותנו לא לעשות בדיקות כדי שהם יחסכו כסף" תנו לעצמכם צ'אנס וקיראו עד הסוף. לא כסף נחסך כאן, אלא אלפי בדיקות שאין בהן תוחלת. תישאלו את האמריקאים.

במידה רבה היתה זו הקדמה הטכנולוגית שהביאו איתן הבדיקות הרפואיות, זו שהקפיצה את הרפואה כיתה למקום בו היא נמצאת כיום. את הסטטוסקופ החליף האקו (בדיקת אולטרה-סאונד של הלב), את מישוש הבטן החליף ה CT, ועל השאלה מה יש במוחו של החולה ניתן כעת לענות באמצעות ה MRI.

אלא שלא הכל ורוד.

בהמשך למחקר שהראה שרופאים רבים מודים בכך שהמטופלים שלהם מקבלים במודע פחות מדי או יותר מדי טיפולים רפואיים, חברו להם כעת יחדיו 9 אירגוני רופאים מקצועיים בארה"ב המאגדים כ 374,000 רופאים במטרה לאפיין את חמשת הבדיקות או הטיפולים בכל מקצוע ומקצוע שכדאי לדון בהם עם הרופא טרם ביצועם מאחר ולצערנו מרבים להשתמש בהם מבלי שיש הוכחה ממשית לתועלתם my review here.

תיאור מדויק באנגלית של הראציונל להכללת הבדיקות והטיפולים הספציפיים ברשימה השחורה של כל תחום מקצועי ניתן למצוא באתר ייחודי שהוקם במיוחד לשם כך תחת הכותרת "לבחור חכם".

בין 45 הבדיקות והטיפולים הפופולאריים שכדאי לזנוח, להלן 10 שכיחים במיוחד:

• CT מערות פנים ואנטיביוטיקה רוטינית במקרה של סינוסיטיס ללא סיבוכים.
• טיפול באסטמה מבלי לבצע קודם בדיקת תיפקודי ריאה המוכיחה את המחלה.
• צילומי גב במהלך השבועות הראשונים לכאב בהיעדר סימנים מדאיגים.
• ביצוע אק"ג או בדיקות אחרות שיגרתיות ללב באוכלוסיה בסיכון נמוך וללא תסמינים.
• בדיקת צפיפות עצם לפני גיל 65 בנשים או 75 בגברים באלו ללא גורמי סיכון.
• CT או MRI מח כחלק מהבירור של כאבי ראש או עילפון, ללא סימנים מדאיגים.
• צילום חזה כחלק מ"סקר מנהלים" או כרוטינה לפני ניתוחים, אלא אם רלוונטי.
• טיפול אוטומטי במינון גבוה בסותרי חומצה באלו הסובלים מריפלוקס (GERD).
• קולונוסקופיות או אנדוסקופיות מעקב תכופות מדי.
• שימוש בתרופות נוגדות דלקת מסוג NSAIDs אצל הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב או מחלת כליות כרונית.

עוד פרטים על היעילות, הבטיחות והתועלת של כל בדיקה וטיפול תוכלו לקבל אצל רופא המשפחה שלכם.

זכרו – אתם שותפים. הכנו לכם קטע וידיאו קצר המבוסס על ארבע שאלות שיעזרו לכם להחליט נכון ולבחור חכם.