האם כדאי לצרוך סויה בסרטן השד? מחקר חדש קובע שכן!

האם כדאי לצרוך סויה בסרטן השד? מחקר חדש קובע שכן!

הסויה, שמקורה בצמח והמשויכת מבחינה תזונתית למשפחת הקיטניות, הינה מרכיב חשוב בתזונה היומיומית של כמחצית מאוכלוסיית העולם. בעוד שבמערב נהוג עדיין לצרוך בממוצע רק מעט סויה באופן יחסי, במזרח עד 10% ממנת החלבון היומית מגיע מהסויה. מרק המיסו עמו פותחים יפנים וסינים רבים את הבוקר, הטופו על צורותיו השונות, פולי האדממה הפופולריים בישראל ומוצרי חלב סויה ניגר אחרים הם רק כמה דוגמאות לסוגי מזון המבוססים על סויה צמחית. חלבון הסויה נחשב לבריא ומזין במיוחד, ובנוסף לו מכילה הסויה הצמחית גם ריכוז גבוה של סיבים, חומצה פולית וסידן.

מרכיב חשוב אחר בסויה הוא קבוצה של חומרים דמויי אסטרוגן, מהורמוני המין הנקביים החשובים. מאחר ומקור החומרים דמויי האסטרוגן בסויה הינו צמחי נקראת קבוצת החומרים הללו בשם הכולל פיטואסטרגונים (פיטו=צמח). לפיטואסטרוגנים תכונות אנטיסרטניות מוכחות מחד, ופעילות מורכבת יותר מבחינת הפעילות האסטרוגנית מאידך, בעיקר בהקשר לסרטן השד, שבנשים רבות נחשב כ'תלוי' הורמונים (סרטן שד עם קולטנים חיוביים לאסטרוגן; ER+). מכאן הדאגה כי צריכת סויה בנשים אלו עלולה להביא להתקדמות המחלה, להישנותה, או לשגשוג רקמת השד והתמרתה לסרטן. ואכן, עד לאחרונה נהוג היה להמליץ לנשים עם סרטן שד ER+ או לנשים עם סיכון מוגבר לסרטן השד להימנע מצריכת סויה יומית מוגזמת.

מחקר חדש מסין, קובע בבירור אחרת, אם כי במעקב קליני קצר טווח יחסית של 4 שנים בלבד. לא זו בלבד שצריכת סויה מוגברת איננה קשורה להתקדמות המחלה, אלא שהיא מביאה לירידה של עד כ30% בתמותה ובתחלואה מהמחלה.

המחקר שמגיע משנגחאי עקב באמצעות שאלוני תזונה אחר כ 5000 נשים סיניות בטווח הגילאים 20-75 שנה עם סרטן שד הן חיובי לאסטרוגן (ER+) והן שלילי לאסטרוגן (ER-) במטרה לאפיין את הקשר שבין צריכה יומית של סויה למהלך המחלה. כמות הסויה היומית שנצרכה חושבה מטבלאות תזונה מקובלות והמהלך הקליני (תמותה, הישנות המחלה או התקדמותה למצב גרורתי) נקבע על סמך התיקים הרפואיים של החולות. אחרי מעקב של כ 4 שנים היו בקבוצת המחקר 444 מקרי פטירה ו 534 מקרים של הישנות או התקדמות המחלה, מה שמלמד על נשים עם סרטן שד משמעותי מבחינה קלינית ולא רק סרטן מוקדם.

נמצא כי בהשוואה בין קבוצת הנשים שצרכה יחסית הרבה סויה לעומת קבוצת הנשים שצרכה יחסית מעט סויה הו שיעור התמותה ירד משמעותית (מ 11.2% ל 8%) והן שיעור התחלואה ירד משמעותית (מ 10.3% ל 7.4%). זאת ועוד, האפקט הטוב והמיטיב של הסויה היה תלוי מינון – נשים שצרכו עד 11 גרם ביום של סויה נהנו הכי הרבה מהאפקט המגן שלה. לא נמצא קשר בין סטטוס הקולטנים לאסטרוגן ברקמת הגידול (ER+ לעומת ER-), בין שלב המחלה (מקומי, אזורי או גרורתי) ובין המצב מבחינת המחזור החודשי (לפני גיל חידלון הווסת או לאחריו) לבין האפקט המגן של הסויה – אלו גם אלו נהנו.

מה לגבי טמוקסיפן וסויה? טמקוסיפן הינו טיפול הורמונלי מניעתי שנשים רבות עם סרטן שד ER+ מקבלות עם תום שלב הטיפול הראשוני במחלה (ניתוח / קרינה/ כימותרפיה, הכל לפי המקרה) לאחר שמחקרים רבים הוכיחו בצורה חד משמעית שנטילתו במשך מספר שנים (לבד או ברוטאציה עם מעכבי ארומאטאז, דוגמאת ארימידקס, ארומזין ופמרה) מביאה לירידה משמעותית בהישנות המחלה. המחקר מצא כי לטמוקסיפן היה אפקט מגן רק בקבוצת הנשים שצרכה יחסית מעט סויה, ואילו בקבוצת הנשים שצרכה יחסית הרבה סויה לא נצפתה ירידה נוספת בשיעור התחלואה או התמותה מהמחלה כתוצאה מנטילת הטמוקסיפן. את התצפית הזו יש לסייג בתקופת המעקב הקצרה יחסית (כאמור, 4 שנים) ואין בה בשום פנים ואופן משום המלצה שלא ליטול טמוקסיפן כשנטילתו של זה מוצדקת מבחינה רפואית.

מה אם כן ניתן לומר היום בתחילת 2010 על סויה בהקשר לסרטן השד? שני דברים. ראשית, שלא כל מקורות הסויה במזון שווים באיכותם. כפי שאין לבלבל בין סויה המופקת מהצמח לבין מוצרי סויה תעשייתיים, המשווקים כתחליפי בשר והמופקים פעמים רבות בתהליך המערב הנדסה גנטית על כל הבעייתיות שבה, כך גם אין לבלבל בין פיטואסטרוגנים שמקורם בסויה הצמחית לבין תוספי תזונה המכילים פיטואסטרוגנים (או סוג מסוים שלהם הנקרא איזופלבנואידים). אותם איזופלבנאודים, שהינם נוגדי חימצון חזקים, מקודמים בשוק הפרוץ של הרפואה האלטרנטיבית בישראל כמי שמסוגלים למנוע את גלי החום הקשורים בחידלון הווסת (בלות) ואת התפתחות סרטן השד. אלא שאין לטענה זו אחיזה במחקר קליני מבוקר היטב, אפילו לא במחקר הנוכחי שבדק תזונה ולא תוספי תזונה. שנית, שיש צורך במעקב ארוך טווח באוכלוסיות בעלות רקע גנטי שונה במטרה להגיע למסקנות מהימנות יותר. כך למשל, ידוע כי קצב חילוף ופירוק החומרים בסינים שונה מאשר במערביים ולכן לא ברור עד כמה תוצאות המחקר הנוכחי מתאימות גם לנשים במערב. כמו כן קיימות עדויות כי הרכב הסויה במזון בסין ככל הנראה שונה מהרכב הסויה במערב. מסקנה חד משמעית לגבי פוטנציאל האפקט המגן של סויה בסרטן השד תגיע רק ממחקר התערבותי רב-לאומי ארוך טווח ומבוקר היטב. עד אז, אין סיבה להימנע מתזונה מגוונת ועשירה בסויה ממקור צמחי. בתיאבון!