האם תפילה מסייעת להחלמה מניתוח מעקפים?

האם תפילה מסייעת להחלמה מניתוח מעקפים?

בעשור האחרון התפרסמו מספר מחקרים רפואיים שניסו להעריך האם תפילה למען החלמתו המהירה והשלימה של חולה הנישאת על ידי אדם אחר מסייעת בהתאוששותו של החולה. יודגש, כי המחקרים, כולם כאחד, לא התמקדו בהוכחת קיומו או יכולתו של האל, אלא ביעילות התפילה כפעולה וזאת ללא קשר לשיוך הדתי של החולה או המתפלל עצמו. כצפוי, תוצאות המחקרים היו בעייתיים לפירוש וכל צד ראה בהם עדות תומכת לעמדתו הראשונית טרם המחקר בדבר יעילותה או היעדר יעילותה של התפילה.

כדי לבדוק האם עצם הידיעה שמתפללים עבור החולה היא זו המשפיעה על קצב ומידת החלמתו (בתיווך אפקט הפלסבו) חברו להם יחדיו שישה מרכזים רפואיים גדולים בארה"ב המבצעים אלפי ניתוחי מעקפים בשנה במחקר שתוצאותיו התפרסמו החודש בכתב העת היוקרתי American Heart Journal. משתתפי המחקר חולקו אקראית לאחת משלוש קבוצות: 604 מנותחי לב קיבלו תפילה מרחוק לאחר שיודעו על-כך שהם עשויים כן/לא לקבל תפילה מרחוק, 597 מנותחים לא קיבלו תפילה לאחר שיודעו על-כך שהם עשויים כן/לא לקבל תפילה מרחוק, ו 601 מנותחים קיבלו תפילה לאחר שיודעו על-כך שאכן יתפללו עבורם. מכאן ששיטת המחקר כללה שתי קבוצות שהתפללו עבורן וקבוצת ביקורת שלא התפללו עבורה, כמו גם שתי קבוצות שהיו באי-ודאות לגבי האם יתפללו כן/לא עבורן וקבוצת ביקורת שיודעה מראש בודאות שיתפללו עבורה.

בשתי זרועות המחקר בהן נישאה תפילה, התפילה החלה בלילה שקדם לניתוח המעקפים ונימשכה על בסיס יומיומי עד ארבעה-עשר יום לאחר הניתוח. המתפללים, כולם נוצרים, קיבלו את שמו הפרטי של החולה ואת האות הראשונה של שם משפחתו בלבד, ללא כל פרט רפואי או אישי מזהה אחר, והתפללו להחלמה מהירה על-ידי תוספת המשפט: "להצלחת הניתוח, ולהחלמתו/ה המהירה ללא סיבוכים של מר/גב' X" לתפילותיהם היומיות. טרם המחקר, כל החולים נשאלו האם הם מאמינים בהחלמה רוחנית והאם לידיעתם מישהו מבין בני משפחותיהם, חבריהם או חברים אחרים בקהילתם יתפלל עבורם. להערכת יעילות התפילה החוקרים בדקו את שיעור הסיבוכים מכל סוג שהוא במשך כשלושים יום לאחר הניתוח. גודל מדגם המחקר (כ-1800 מנותחים) שנבחר היה גדול מספיק להערכה של לפחות 10% שינוי בשיעור הסיבוכים.

תוצאות המחקר איכזבו משהו. בשתי קבוצות המחקר שהיו בתנאי אי-ודאות לגבי האם כן/לא יתפללו עבורן שיעור הסיבוכים היה דומה: כ-50%. לעומת זאת שיעור הסיבוכים בקבוצה שיודעה מראש כי אכן יתפללו עבורה היה, לאכזבת רבים, גבוה יותר: כ-59% (הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית). עיקר ההבדל היה קשור בהפרעות קצב על-חדריות (פרפור/רפרוף פרוזדורים) ולא סיבוכים מסכני חיים אחרים. שיעור התמותה כמו גם הסיבוכים החמורים היה דומה בכל שלושת הקבוצות.

האם ניתן מכאן להסיק שתפילה מרחוק על-ידי גורם שלישי שאינו מכיר אישית את החולה איננה יעילה? לא בהכרח. ראשית, המחקר בדק רק חולים לאחר ניתוח מעקפים ולא מצבים רפואיים אחרים. שנית, המתפללים המקצועיים שהשתתפו במחקר הוסיפו רק משפט בודד לתפילתם בעוד שבמציאות המתפללים לשלומו של חולה מכירים אותו בד"כ ומתפללים בכוונה גמורה ובאריכות לשלומו. שלישית, לא מן הנמנע שהחולים עצמם או בני משפחותיהם התפללו אף הם, כך שיתכן והדבר היקשה על מציאת הבדל סטיטסטי מובהק בין הקבוצות. ולבסוף, המחקר לא בדק האם מיתאם בין דתו של החולה ובין דתו של המתפלל יש בו משום להשפיע על יעילות התפילה.

מה שלא יהיה – הבה נתפלל יחדיו לשלום כולנו… אמן!