ושוב אכזבה: שני תוספי מזון פופולאריים להקלה על כאבי ברכיים נמצאו בלתי יעילים

ושוב אכזבה: שני תוספי מזון פופולאריים להקלה על כאבי ברכיים נמצאו בלתי יעילים

אוסטיאוארטירטיס(Osteoarthritis, OA)  הינה מחלת המפרקים השכיחה ביותר. המחלה מתאפיינת באובדן הדרגתי של הסחוס ובפגיעה תגובתית בלתי הפיכה בעצמות המפרק. פגיעה זו, היא שגורמת לשני הסימנים המרכזיים של המחלה – כאב ואובדן תפקוד הדרגתי של המפרק. המחלה נפוצה בעיקר אצל אנשים מבוגרים, תוקפת באופן שווה את שני המינים, שכיחה יותר במפרקים נושאי משקל כגון ירכיים וברכיים, וקיימת בשתי צורות – הצורה הראשונית (אידיופטית) בה לא ניתן לאתר גורם ברור למחלה, והצורה השניונית בה המחלה מתפתחת כתוצאה ממגוון רחב של מצבים פתולוגיים ראשוניים.

מקובל להניח שהאוסטאורטריטיס הינה תוצאה של חבירה של מספר גורמים, ביניהם גורמים ביומכניים, ביוכימיים, דלקתיים, ואימונולוגים. לפיכך, ההתערבות הרפואית המקובלת להקלת תסמיני המחלה ועצירת התקדמותה הינה רב-מימדית וכוללת בצד תרופות להקלת כאב והפחתת דלקת גם פעילות גופנית. בשנים האחרונות עלתה מאד הפופולאריות בכל העולם ובכלל זה גם בישראל של שימוש בתוספי תזונה ייחודיים "בוני סחוס" כאמצעי לשיקום המפרקים הנגועים. שני תוספים פופולאריים שכאלו הם glucosamine ו- chondroitin, שהיקף מכירותיהם בארה"ב לבדה בשנת 2004 עמד על כ- 730$ מיליון.

במטרה לבדוק את יעילותם של התוספים הללו בהקלת הכאב מאוסטאוארטריטיס של הברכיים התקיים בשנים האחרונות מחקר קליני רב-מרכזי רחב-היקף בארה"ב במימון הממשל הפדראלי. במחקר זה,שתוצאותיו פרוסמו בחודש שעבר בכתב העת היוקרתי ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, חולקו 1583 חולים עם אוסטאוארטריטיס סיפמטומטית של הברכיים באופן אקראי על פי דרגת החומרה של הכאב לחמש קבוצות. כל קבוצה של חולים קיבלה בצורה סמויה את אחת מן ההתערבויות הבאות מדי יום במשך 24 שבועות: 1500 מ"ג של גלוקוזאמין, 1200 מ"ג של כונדרואיטין, גם גלוקוזאמין וגם כונדרואיטין, 200 מ"ג של משכך כאבים בעל פעילות אנטי-דלקתית בשם celecoxib, או אינבו. כמדד ליעילות התוספים, החוקרים בדקו את שיעור החולים בכל אחת מהקבוצות שנהנו מהפחתה של כ-20% לפחות בחומרת הכאב לעומת תחילת המחקר. בטיחות התוספים הוערכה על-ידי ניטור שיטתי של תופעות הלוואי.

בתום המחקר נמצא, כי בניגוד לדיעה הרווחת בציבור הרחב, מתן של גלוקוזאמין וכונדרואיטין בנפרד או במשולב בכלל אוכלוסיית המחקר לא הביא להטבת יתר מובהקת סטטיסטית בכאב בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה אינבו. כשישים אחוז ממקבלי האינבו דיווחו על הקלה בכאב, לעומת מספר דומה באלו שקיבלו את התוספים, וכשיבעים אחוז באלו שקיבלו את התרופה נוגדת הדלקת. מאידך, פילוח התוצאות על-פי דרגת חומרת הכאב בתחילת המחקר הראה, כי בקבוצת החולים שסבלו מכאב בינוני-קשה בתחילת הדרך היתה הטבת יתר מובהקת סטטיסטית בכאב בהשוואה בין אלו שקיבלו אינבו (כ-54% תגובה) לעומת אלו שקיבלו שילוב של גלוקוזאמין וכונדרואיטין (כ-79% תגובה). בכל קבוצות המחקר, מתן התוספים לא גרם לתופעות לוואי מיוחדות.

כיצד יש לפרש את תוצאות המחקר? קרוב לודאי שלגלוקוזאמין וכונדרואיטין מקום מסוים בצד התערבויות אחרות בטיפול באוסטאוארטריטיס של הברכיים (לפחות בקבוצת החולים היותר קשים). מאחר והמחקר לא בדק את יכולתם של שני התוספים למנוע את המחלה אין אפשרות להתבסס על מחקר זה בהמלצה בעד או נגד השימוש בהם למטרה זו. אבל, העובדה שכשישים אחוז (!) מהמשתתפים במחקר הגיבו לאינבו מרמזת על מורכבות המחקר הרפואי של היום.

במחקר חשוב אחר שפורסם לפני מספר שנים, אף הוא ביחס לאוסטאורטריטיס של הברכיים, הושוותה יעילות ארטרוסקופיה (פעולה פולשנית שכיחה הנעשית ע"י אורטופדים תחת הרדמה במטרה לסלק את הסחוס הפגוע ולשקם את המפרק הנגוע) לפעולת דמה, אינבו, המדמה את הארטרוסקופיה מבחינת הרדמה וחתך בעור אך ללא התערבות פולשנית בחלל המפרק. תוצאות המחקר הראו, באופן שמעורר שאלות רבות ביחס לקשרי גוף-נפש, כי לא היה הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בין אלו שעברו את הפעולה האמיתית ואלו שעברו את פעולת הדמה – בשתי הקבוצות היה שיפור משמעותי בתחושת הכאב. האם יתכן כי תחושותינו מושפעות מציפיותינו? לפחות שני המחקרים הללו מדגימים זאת היטב.