טור קיצי בהחלט, ולמה אנחנו כל כך אובססיביים לגבי נתונים?

טור קיצי בהחלט, ולמה אנחנו כל כך אובססיביים לגבי נתונים?

כל ערב עם התחזית אני חוטף תזזית. הרי מה זה באמת משנה למישהו אם הטמפרוטורה בחוץ היא 30 מעלות, 28 מעלות או 32 מעלות? ואיך כל זה קשור להצגת הנתונים של בדיקות למיניהן. איכות רבותיי. איכות. ולא בהכרח כמות. 

חישבו לרגע. למה באמת אנו צריכים להתעניין בתחזית מזג האויר המוצגת כל ערב ברוב הוד והדר בתום מהדורות החדשות בטלויזיה, או המושמעת במשך רוב שעות היום מעל לגלי האתר, בעיצומו של הקיץ המהביל? האם זה באמת משנה משהו למישהו מאיתנו עמך ישראל אם הטמפרטורה הנמדדת בחוץ היא 30 מעלות, 28 מעלות או 32 מעלות? לא. באמת. אני סקרן. הרי נזיע בכל מקרה. ולשתות צריך תמיד. והשרוולים בין כך ובין כך קצרים. והגשם הו הגשם – הוא הרי יגיע רק בסתיו.

ומדוע נזכרתי בדבר? לא בגלל מתקפתו שלוחת הרסן של המתיימר להיות ה"חזאי הלאומי" בציבור הרופאים (העושה בנאמנות לילות כימים במשמרתו בדם, ביזע ובדמעות, בפרקציה של השכר ובלי מפות סינופטיות), אלא מאחר והשבוע נחתה בתיבת המייל שלי התמונה המקסימה בפשטותה הבאה:

הסבר קצר. כולנו מכירים את תרשימי הפיא (עוגה). אלו נהוגים מאד בשימוש בכלכלה, בתקשורת, ברפואה ובעצם איפה לא. כשרוצים להראות לנו את ההתפלגות של שוק כזה או אחר בין השחקנים הרלוונטיים השונים – תרשים פיא הוא הבחירה הטבעית והשאלה המתבקשת לכאורה היא רק האם בתלת-מימד או עם אנימציה אחרת. אלו מאיתנו הרגילים בהכנת מצגות יודעים היטב את כוחו של התרשים בהעברת המסר, אלא שרבים חוטאים בעודף נתונים – בדיוק כמו תחזית מזג האויר…

זה המקום לציין כי יש הבדל מהותי בין נתונים למידע. נתונים הם ערכים מספריים מדידים המייצגים תופעה. מידע, הוא שימוש בנתונים רלוונטיים על מנת להקטין או להסיר לחלוטין אי וודאות. לדוגמא, הלחץ הברומטרי באוקיינוס ההודי במרחק 123 מטר ו 78.2 סנטימטר מחופי סומטרה ניתן למדידה בקלות, אבל את מי מאיתנו זה מעניין בדיוק כשהלחות בתל אביב מאדה את המוח. לעומת זאת, האם מחר ירד גשם הוא נתון חשוב למי שמתכנן בחורף אירוע בפנים או בחוץ, או למי שרוצה לדעת האם לקחת מטריה. כאלו הם החיים: רבות מההחלטות הן כן/לא. חגיגת המספרים היא רק אשליה.

בבדיקות המעבדה – אותה התופעה. פעמים רבות פונים אלי מטופלים בבהלה. "התוצאה חריגה" הם אומרים לי. "הנה תראה, הערך התקין הוא 135-145 נ"ג/ד"ל ולי יצא 146". ובכן תרגיעו. ברוב המקרים אנו הרופאים מתייחסים לתוצאות יותר כאל רמזור מאשר כאל מספרי קסם. אנו מתייחסים אל הערכים הנורמטיביים כאל התחום הירוק, אל ערכים החורגים אך במעט כאל התחום הצהוב, ואל ערכים החורגים בהרבה כתחום האדום (עוד על פענוח בדיקות מעבדה תוכלו לקרוא בבלוג "האם קושי להירדם הוא מחלה?").

וכך, בדומה לתרשים הפיא מעלה, הסיפור הרבה פעמים יותר פשוט ממה שנדמה לנו. התמקדות יתרה בנתונים, רק בגלל שהם רחמנא ליצלן זמינים, עלולה להרחיק אותנו מהסיפור האמיתי. בתהליכי קבלת החלטות ובמימשל הדבר ידוע כ"McNamara fallacy". מקנמרה, שהיה שר ההגנה הכושל של ארה"ב בימי מלחמת ויאטנם,ניסה לשכנע את עצמו ואת העולם כי אמריקה ניצחה על סמך ספירת מס' הגופות, תוך התעלמות כואבת מהדבר האמיתי – ההפסד הצורב של מעצמת-העל.

עודף נתונים אינו בהכרח אם כן מה שאנו זקוקים לו. מידע ממוקד לעומת זאת – ערכו לא יסולא בפז. לא בכדי אוסר החוק על סחר במידע פנים. הנתונים גלויים לכל, אך פישרם פעמים רבות עלום ולא רלוונטי. המידע – הוא זה ששוה זהב.

אז להלן התחזית לחודשים הקרובים – יהיה חם ודביק ומגעיל. ויהיו מדוזות. ונזיע. לכן, פנקו את עצמכם בפיא לימון קריר וטוב. זה בהחלט יעזור פי אלף מקישקושי התחזית והמפות הסינופטיות.