ישר מהאולימפיאדה. איזה פלסיבו. איזה צבעים. איזה הסברים.

ישר מהאולימפיאדה. איזה פלסיבו. איזה צבעים. איזה הסברים.

וואו. ועוד מיפן. "זו שיטה מדעית ורק מטפל מוסמך בעל דיפלומה מתאימה מוסמך לתת טיפול. חשוב להקפיד על כך ולא להתפתות למוצרים הנמכרים לשימוש עצמי תוך הסברים שטחיים ביותר." ישר מהאולימפיאדה. מי אמר אני ולא קיבל?

הימים הללו, ימי אולימפיאדת לונדון 2012, מציעים חגיגה כייפית של ממש עבור כל מי שמכור לספורט ולצפיה בספורט. האווירה. המתח. ההישגים. המאבק על מאיות ולעיתים אלפיות השניה. והצבעים. הו הצבעים. לא רק של התלבושות. אלא גם של ה… תחבושות.

אני מת על פלסיבו. אינבו בעברית. האדרת בלי הגברת. מה שנראה אמיתי, אבל למעשה חסר את המרכיבים המבטיחים יעילות. משהו שנחווה כמקצועני, אבל בתכל'ס מכיל כלום או קרוב לכלום. מעין בועה-דוט-קום. לכולם יש רושם שזה אמיתי. אבל זה לא. כמה חבל.

כאלו בדיוק נראים לי גם הפלסטרים הצבעוניים שספורטאים רבים באוליפמיאדה שמים בגאווה(ממתי תחבושת היא דבר שמבליטים?) על גופם. קוראים להם קיניזיו-טייפ ו"הסבר מפורט" על  שאיך עובדים קראתי כבר לפני שנה בYNET בצירוף האזהרה כי "זו שיטה מדעית ורק מטפל מוסמך בעל דיפלומה מתאימה מוסמך לתת טיפול. חשוב להקפיד על כך ולא להתפתות למוצרים הנמכרים לשימוש עצמי תוך הסברים שטחיים ביותר." איזה מזל שלא התפתיתי. אני שונא שטחיות, אם כי – כשהמדובר בעור, שטחיות נראית לי אחלה…

אז לפני כשנה, כמו גם עתה, נזכרתי במחקרם של ידידיי הטובים ד"ר מוטי אמר ופרופ' דן אריאלי שהראו במחקר פורץ דרך כי גם למותגים כלכליים, ולא רק לתרופות, יש אפקט פלסיבו. כשהנחקרים זיהו מוצר, דוגמאת משקפיים ממותגים, כיוקרתי – תיפקודם השתפר למרות שחוץ מהאדרת לא היה כל שינוי בגברת (המשקפיים, בכל המקרים היו רגילות). היתכן שגם לתחבושות האלסטיות הצבעוניות מהאוליפיאדה לא יותר מאשר אפקט פלסיבו?

מחקר שפורסם השנה בכתב העת המקצועי Sports Medicine ניסה להתחקות אחר ההוכחות המדעיות ליעילות התחבושות הצבעוניות הללו. מתוך עשרה מחקרים מבוקרים היטב, כאלו שאינם מבוססים על עדויות אישיות אלא על מדידות מדעיות, נמצא כי לטייפים הצבעוניים אפקט זמני ומינימלי, אם בכלל, מעבר לתחבושות אלסטיות רגילות.

אבל למי אכפת. העיקר שכולם מרוצים. צבע וקיץ תמיד הלכו ביחד. האבטיח, הקרטיב. בגדי הים. ועכשיו גם התחבושות. חכו לתחבושות עם הכנפיים…