סוף עידן הססטוסקופ; יחי המלך הרובוט

סוף עידן הססטוסקופ. יחי המלך הרובוט.

או אוי אוי. מה יהיה? שוב מתברר שמערכת הבריאות יותר ויותר יקרה, אבל לא בהכרח יותר בריאה.

בסקר שנערך לאחרונה בקרב למעלה מ 1000 רופאים נציגי התמחיוות שונות החברים ברשת רפואה בישראל עולה, כי רק 54% משתמשים בסטטוסקופ בבדיקת כל חולה, 7% אינם משתמשים בססטוסקופ כלל ו- 16% משתמשים במכשיר לפי הצוורך. כרבע מן הרופאים שהשתתפו בסקר ציינו כי הם משתמשים בסטטוסקופ פחות מבעבר, בעוד שרק 6% ציינו כי השימוש שהם עושים במכשיר כיום גבוה מבעבר. מתשובות הנשאלים עולה שהגורמים העיקריים לירידה בשימוש בססטוסקופ הוא קיומה של טכנולוגיה המעניקה פתרונות נוחים ומדוייקים (35%), חוסר בזמן (13%) ושליחת המטופל לבדיקות אחרות (11%). וכך, כמאתיים שנה לאחר שדר' לאנק, רופא צרפתי צעיר וביישן שנרתע מלהצמיד את אוזנו לחזה של צעירה שהתלוננה על כאבי-חזה (במטרה להקשיב לקולות ליבה או לנשימתה, כמובן), המציא את הססטוסקופ – נראה שגם הוא לא יכול יותר למשק כנפי הטכנולוגיה. האולטרהסאונד המניאטורי, עומד בפתח ומחכה להחליפו. אלא, שאין כל הוכחה מדעית (למעט במקרי טראומה ככל הנראה) שתוספת הידע הנגזרת מהתמונה הסונוגראפית, תשפר גם את ניהול המטופל. בעלות מכשיר מוערכת של כ 35,000 ש"ח נקבל בתמורה קריאות הידד למורשת ג'ובס, אבל לא בהכרח יותר בריאות.

לפני כמה שנים נחשף הציבור לדור חדש לגמרי של ניתוחים – ניתוחי רובוט. מדע בדיוני של ממש. צפו בסרטון לדוגמא ביוטיוב ותבינו מדוע. אלא, שכפי שפורסם במאמר מערכת לאחרונהחרף הוויכוח המתמשך לגבי הראיות המדעיות באשר לעליונותה של הטכנולוגיה החדשה בהשוואה לחלופות הקיימות ולגבי היעילות הכלכלית של ניתוחים בסיוע רובוט, נראה שאת הרכבת הטכנולוגית הזו לא ניתן עוד לעצור. בשש השנים האחרונות אנו צופים בחדירה משמעותית של ניתוחים בסיוע רובוט,  ויישומה של גישה זו תופס מקום גובר והולך כחלופה לניתוח פתוח  או לניתוח זעיר–פולשני מסורתי )הגישות ה"קונבנציונליות"(. בין השנים 2009-2007 מספר הניתוחים בסיוע רובוט שבוצעו בעולם כמעט שולש: מ 80,000-ניתוחים בסיוע רובוט ל- 205,000. בנוסף, מספר הרובוטים שהוטמעו בבי"ח בארה"ב גדל ב75% מ-800 ל-1400, ובמדינות אחרות, כולל בישראל, הוכפל מספרם מ-200 ל-400 מכשירים. בהנחה שהטכנולוגיה החדשה תחליף באופן מלא את הניתוחים המסורתיים, הדבר ייצור תוספת עלות שנתית של כ-2.5 מיליארדי ₪. ומי ישלם עבור האגרה, בלי שידועה תמורתה?

אינני טכנופוב. באמת. יש לי סמארטפון ואני ממהר לאמץ בכייף את מרבית הטכנולוגיות החדשות, הגם שלא מיד עם הופעתן. אין לי שום דבר נגד סטטוסקופ שהוא גם אולטרהסאונד, או רובוט (במיוחד אם שמו דה-וינצ'י…) כמנתח. אלא, שמערכת בריאות נשפטת לא על פי כמה היאIN  אלא דווקא על פי כמה היא OUT  – כמה היא מצליחה להכחיד מחלות ולקדם בריאות מחד, ולהוריד הוצאות מאידך. ואם תרצו לדעת היכן ישראל ממוקמת על המפה בהיבט זה מומלץ מאד שתקראו את דו"ח אירגון הבריאות העולמי ואת דו"ח ה OECD המדרגים את מדינות העולם לפי מדדי בריאותן. רובוט וססטוסקופ אלקטרוני לא ישפרו את מיקומנו שם. רפואה מונעת – כן. תשאלו את ארה"ב הגדולה, שלמרות שיש לה את ההוצאה הלאומית לבריאות הגבוהה ביותר בעולם, מדורגת אחרונה או לפני אחרונה בחמשת מימדי הבריאות העיקריים: איכות, זמינות, יעילות, שוויון וחיים בריאים.