עקרונות בגישה האינטגרטיבית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD)

הגישה האינטגרטיבית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD)

שנת הלימודים הולכת ומתקרבת ואיתה מתקרבים גם האתגרים הרבים הניצבים בפני אלו הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, בני משפחותיהם, חבריהם ומוריהם. הפרעת קשב ו/או ריכוז (תסמונת הידועה גם כ- ADD או ADHD, Attention Deficit/Hyperactive Disorder) הינו מצב כרוני שכיח בילדים המשפיע לרעה על יכולתם לשלוט בהתנהגותם. בעוד שכל הילדים מתנהגים מעת לעת בצורה בעייתית, הרי שההתנהגות של ילדים עם הפרעת קשב ו/או ריכוז בעייתית מרבית הזמן. בעייתיות זו גורמת לילדים ולסובבים אותם סבל רב ותיסכול. פעמים רבות הילדים מתקשים להגיע להישגים לימודיים, חיי החברה שלהם סובלים והדימוי העצמי שלהם נפגע. ההערכה כיום היא כי עד 10% מהילדים בגיל ביה"ס סובלים מהתסמונת וכי בנים סובלים ממנה פי שלוש מבנות. בשנים האחרונות הולך ומתחוור כי גם מבוגרים עלולים ללקות בתיסמונת. עוד על הפרעת קשב ו/או ריכוז ניתן ללמוד מאתר האינטרנט המצוין של החברה האמריקאית לרפואת ילדים הנמצא בקישור http://www.aap.org/healthtopics/adhd.cfm. יודגש כאן רק כי מאחר ובעיות התפתחותיות, ריגשיות, התנהגותיות ולימודיות אחרות מופיעות בשכיחות יתר דווקא בקרב הלוקים בהפרעת קשב ו/או ריכוז, למניעת טעויות ולהתאמה מיטיבית של הטיפול חשובה מאד אבחנה רפואית מהימנה והערכה פסיכולוגית מלאה בידי מי שהוסמך לכך. כך למשל, לקויי למידה (כמו דסליקציה) והפרעת קשב ו/או ריכוז הינם מצבים רפואיים נפרדים הדורשים טיפולים שונים. אבחנה שגויה עלולה להביא לטיפול מוטעה ואיתו גם להחמרה במצב הילד.

הגישה האינטגרטיבית לטיפול בהפרעת קשב ו/או ריכוז כוללת התערבות רב מימדית והיא נסמכת על מחקר פורה בתחום. במחקר רב מרכזי חשוב שנערך לאחרונה במימון מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב הוגרלו 579 ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לאחת מארבע קבוצות טיפול: טיפול תרופתי חדיש, טיפול התנהגותי אינטנסיבי, שילוב של שתי הגישות הללו, או טיפול תרופתי שגרתי המקובל בדרך כלל בקהילה (קבוצת הביקורת). למרות שחל שיפור במצב הילדים בכל אחת מארבע הקבוצות, הרי שהשיפור הגדול ביותר חל בקבוצת הטיפול התרופתי החדיש ובקבוצת הטיפול המשולב. לעומת זאת, רק המשפחות של הילדים שקיבלו טיפול משולב (תרופתי והתנהגותי) הראו שיפור מתמשך המתבטא ביחסי הורה/מורה-ילד טובים יותר, במיומנויות חברתיות טובות יותר וכיו"ב. שיפור זה בא כששכרו בצידו – מתברר כי כאשר משלבים טיפול תרופתי עם טיפול התנהגותי מינון התרופות הנדרש להשגת המטרה הטיפולית נמוך באופן משמעותי בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד. להורדת מינון התרופות בהפרעת קשב ו/או ריכוז חשיבות קלינית רבה בשל תופעות הלוואי השכיחות של התרופות הפוגעות הן באיכות החיים של הילד והן בסיכויי ריפויו.

ואכן, הורים רבים לילדים עם הפרעת קשב ו/או ריכוז פונים לרפואה המשלימה מתוך תקוה שתספק חלופה ראויה לרפואה הקונבנציונאלית. בסקר שנערך בירושלים ב- 2003 נמצא כי השיטות הנפוצות ביותר ברפואה המשלימה שהיו בשימוש להפרעת קשב ו/או ריכוז היו תזונה, הומאופטיה, אקופונקטורה וביופידבק. בתחום התזונה ראויות לציון שתי עובדות. ראשית, למרות שמחקר מאוניברסיטת קורנל שפורסם ב- 1993 מצא כי דיאטה עניה באלרגנים נפוצים כמו מוצרי חלב, בוטנים, צבעי מאכל מלאכותיים וכדומה שיפרה את חומרת הפרעת הקשב ו/או הריכוז, הרי שמחקרים חדשים יותר לא הצביעו על קשר סיבתי ברור בין תזונה והפרעת קשב ו/או ריכוז. שנית, קבוצה של מחקרים ראשוניים שבוצעו לאחרונה מלמדת כי יתכן שלצריכה סדירה של חומצות שומן מסוג אומגה-3, אבל לא של ויטמינים אחרים, אפקט מניעתי ומיטיב על הפרעת קשב ו/או ריכוז. כך או אחרת, אין עוררין על כך שתזונה מאוזנת חשובה להתפתחותם התקינה של ילדים ועל כן יש להקפיד עליה בכל המקרים. רק במידה והוכחה רגישות למרכיבי מזון ספציפיים יש להימנע מהם. אין לגרוע מרכיבי מזון ספיציפיים (דיאטות אלימינציה) רק על סמך עדויות "השכנה שממול".

בעוד שיעד הטיפול בתזונה הינו שיפור התסמינים של הפרעת קשב ו/או ריכוז, ההומאופטיה מתיימרת לטפל בשורש הבעיה עצמה. במחקר אקראי, צולב וכפול סמיות ראשוני על 43 ילדים עם הפרעת קשב וריכוז טופלו כל הנבדקים בתכשיר הומאופטי או בפלסיבו (אינבו) לסירוגין. מתוצאות המחקר עולה כי רק בעת שהילדים טופלו בתכשיר ההומאופטי היתה תגובה לטיפול. ברם, משך המעקב אחר הילדים לא היה ארוך מספיק על מנת להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי מיקום ההומאופטיה בטיפול בתסמונת זו. זאת ועוד, בעוד שבמרבית המחקרים  ההומאופטיים שנעשו עד עתה בהפרעת קשב ו/או ריכוז השתמשו בתכשיר הומאופטי זהה בכל הנבדקים הרי שבטיפול ההומאופטי הקלאסי מותאם תכשיר (remedy בלשון ההומאופטים) ייחודי לכל מקרה ומקרה לגופו ע"פ המאפיינים הייחודיים לו. חשוב על כן להתייעץ עם הומאופת מנוסה ולא להסתפק בקניית תכשירי מדף הומאופטים מן המוכן לטיפול בהפרעת קשב ו/או ריכוז. יחד עם זאת ולמען ההגינות יודגש כי לטענות ההומאופטיים כי הם מסוגלים לרפא מן השורש הפרעת קשב ו/או ריכוז סימוכין אנקדוטליים בלבד בשלב זה ולא ביסוס מדעי משמעותי. בהעדר מחקר מתאים על כן אין בשלב זה להשתמש בהומאופטיה כתחליף לטיפול המשולב בהפרעת קשב ו/או ריכוז אלא בהסכמת רופא מומחה ולאחר התייעצות עימו.

באשר לביופידבק, גם כאן התמונה איננה פשוטה כל עיקר. למרות שהחברה האמריקאית לרפואת ילדים לא מכירה ב- EEG ביופידבק (הידוע גם בכינוי ניורוטרפיה או נוירופידבק) כטיפול לגיטימי בהפרעת קשב ו/או ריכוז, שני איגודים מקצועיים חשובים אחרים(the Association for Applied Psychophysiology and Biofeedback and the International Society for Neuronal Regulation) הגדירו את השיטה כיעילה קרוב לוודאי. בבסיס השיטה עומדת התצפית האמפירית כי נוירוטרפיה מסוגלת במנגנוני התנייה התנהגותית לשפר תבניות פתולוגיות של אקטיבציה קורטיקלית שהודגמו במוחם של הסובלים מהפרעת קשב ו/או ריכוז. במחקר שפורסם לאחרונה נבדקה היעילות היחסית של נוירופידבק ביחס לזו של תרופות מקובלות בכ-60 ילדים עם הפרעת קשב וריכוז. למרות שהמחקר מצא כי שתי השיטות היו יעילות באופן דומה, מחקר אחר שבדק את יעילות הנוירופידבק כנגד אינבו לא מצא כי לנוירופידבק היה אפקט מיטיב כלשהו. מאחר וטרם בוצעו מחקרים מדעיים מספקים הבודקים את הערך המוסף שבהכללת נוירוטרפיה בחבילת הטיפול בהפרעת קשב ו/או ריכוז לא ניתן להסיק עדיין מסקנות סופיות לגבי יעילותה כטיפול משלים ולא חלופי.

לסיכום, גם לטיפול התרופתי וגם לטיפול האלטרנטיבי מגבלות רבות בטיפול בהפרעת קשב ו/או ריכוז. במצב דברים זה קיים הגיון רב לשילוב אמפירי של מגוון שיטות: תזונה, טיפולים התנהגותיים, וטיפולים ביולוגיים (תרופותיים או הומאופטיה קלאסית). מרבית ההורים מנסים שילובים שונים של טיפולים ובדרך הניסוי והטעיה למדים מה עשוי לעזור לילדיהם. הגיעה השעה כי המערכת הרפואית תתמקד לא רק במחקר העוסק בהערכת היעילות היחסית של הטיפולים השונים אלא גם ובעיקר במניעת התסמונת ששכיחותה רק הולכת ועולה. הפרעת קשב ו/או ריכוז איננה גזירה משמים או מחלה "זיהומית" חדשה. היא יציר כפינו ולכן חובה עלינו לבערה. ויפה שעה אחת קודם.