דר עופר כספי מומחה לרפואה פנימית ומשלימה
הגישה האינטגרטיבית למחלות החורף הזיהומיות השכיחות
בצד החצב והנחליאלי המבשרים את בוא הסתיו, מבשרים הנזלת, השיעול, כאבי הגרון, והחום את בוא עונת החורף. ואכן, עונת החורף מתאפיינת בעליה משמעותית בשכיחות המחלות הזיהומיות של דרכי הנשימה העליונות. מצינון פשוט המתבטא בנזלת וגודש בריריות בלבד, לדלקת מערות האף (סינוסיטיס) המתאפיינת גם בכאבי ראש וחום, לדלקת הסימפונות (ברונכיטיס) המתאפיינת בשיעול ובקוצר נשימה קל, ועד לשפעת המתאפיינת בחום, כאבי שרירים וחולשה – נדמה שמחלות החורף השונות לא פוסחות על אף אחד מאיתנו או ממכרינו. גזירה משמים? לאו דווקא. הסיבה לעליה בשכיחות המחלות הזיהומיות בחורף איננה בהכרח ירידה בכושר ויכולת המערכת החיסונית, אלא דווקא עליה עונתית בשכיחות המזהמים. רוב המזהמים הגורמים למחלות החורף השונות ובוודאי שכל המזהמים הגורמים לשפעת הינם נגיפים (וירוסים). מכאן שטיפול אנטיביוטי מיותר ואף מסוכן (בשל התפתחות זנים עמידים) במרבית המכריעה של המקרים. אז מה כן אפשר לעשות? כיצד ניתן למנוע את המחלות הללו? מה עוזר? וחשוב לא פחות – מה לא עוזר? על-כך בשורות הבאות.
מרק עוף – מתרופות הסבתא המפורסמות ביותר. האמנם מרק עוף מסייע במניעת זיהומים של דרכי הנשימה העליונות או בהקטנת חומרתם? במשך שנים היה מקובל לחשוב שהאפקט המיטיב של מרק עוף קשור בשני מרכיבים – ההרכב התזונתי העשיר של המרק המסייע גם למי שאין לו תיאבון במהלך המחלה, והטמפרטורה החמה שלו המסייעת בהמרצת זרימת הדם אל דרכי הנשימה העליונות ובריכוך ההפרשות מהם. אבל בשנים האחרנות בוצעו מספר ניסויים מעבדתיים שהוכיחו כי האפקט המיטיב של מרק העוף אינו נובע רק מתכונות אלו. כך למשל נמצא שהחלק הנוזלי של מרק עוף אמיתי, כזה שהוכן מעוף טרי ולא מאבקה, מסוגל לעכב את התגובה הדלקתית הנוצרת מנדידת תאי דם לבנים (כימוטקסיס של נויטרופילים). זאת ועוד, בניסוי שנעשה ושהשווה את היעילות היחסית של מרק עוף לעומת אדי מים חמים, אדי מים קרים, או תה חם נמצא כי מרק עוף שיפר באופן משמעותי את יכולת ההתגוננות של דרכי הנשימה העליונות מפני זיהומים. בניסוי אחר שנעשה בארה"ב ושהשווה מרשם "סבתא" קלאסי של מרק עוף יהודי, הכולל בנוסף לעוף גם ירקות כמו סלרי, בצל, גזר, פטרוזיליה ועוד, לארבע עשר מרקי עוף הניתנים לקניה בסופר השכונתי נמצאה עדיפות ברורה למרק הסבתא על פני המוצרים התעשייתיים. אז מי אמר שמה שטעים לא בריא? בתיאבון!
אכינציאה (קיפודנית) – בשנים האחרנות נעשו כשישה עשר ניסוים מדעיים מבוקרים שבדקו את היעילות של אכנציאה במניעה ובטיפול של הצטננות בלמעלה משלושת אלפים איש. נסיון לאחד את תוצאות כל המחקרים הללו לכלל פסיקה מגובשת אחת נכשל בשל השונות הרבה של התכשירים הצמחיים בהם השתמשו במחקרים השונים. כך למשל נמצא בחלק מהמחקרים שמתן אכינציאה קיצר את משך הסימפטומים של נזלת במספר שעות עד ימים בעוד שבמחקרים אחרים לא נימצא כל הבדל בהשוואה לפלסיבו. לצערינו לא ניתן להמליץ באיזה תכשיר ספציפי של אכינציאה כדאי להשתמש, אם בכלל. קיימים שלושה זנים של הצמח והתכשירים השונים הקיימים בשוק היום נבדלים זה מזה בסוג האכינציאה בו משתמשים, בחלק (שורש, גבעול, פרחים), ובצורת המיצוי (על בסיס אלכוהול או אחר) של התרכובות הפעילות. זאת ועוד, מאחר והתרכובות הפעילות לא הוגדרו עדיין לאשורן לא קיים "תו תקן" אחד מחייב מבחינת סטנדרטיזציה לגבי איכות התכשיר.
האם יתכן כי מחקרי האכינציאה נכשלים בגלל שתכשיר כזה או אחר שלה אינו מספיק לבדו כטיפול בהצטננות? מחקר ישראלי מבוקר, אקראי וכפול סמיות שבוצע במרכז שניידר לרפואת ילדים ושפורסם לאחרונה בכתב עת חשוב ברפואת ילדים מרמז לכך שיתכן ואכן זוהי סיבה אפשרית. המחקר ניסה להעריך את היעילות של תכשיר מסחרי פופולארי המכיל תמצית מהחלקים העליונים של צמח ה- Echinacea Purpurea, תמצית משורש ה- Echinacea Angustifolia, בתוספת פרופוליס ממקור דבורים וכמות קטנה של ויטמין C במניעה של זיהומי מערכת הנשימה העליונה בילדים בגילאי 1-5 שנים. 430 ילדים מהקהילה שהשתתפו במחקר קיבלו את התכשיר המסחרי או פלסיבו במשך כ-12 שבועות. מניתוח תוצאות המחקר עולה כי 89% מהילדים שקיבלו פלסיבו לעומת 53% בלבד מהילדים שקיבלו את התכשיר המסחרי סבלו מזיהומי מערכת הנשימה העליונה. זאת ועוד, הילדים שטופלו בתכשיר סבלו מ68% פחות דלקות אוזניים ו 66% פחות דלקות ריאה. לעומת זאת, מחקר אחר על 148 סטודנטים בריאים שבוצע באוניברסיטת וויסקונסין ושפורסם בכתב העת היוקרתי Annals of Internal Medicine ושבדק את היעילות של גלולות המכילות בהרכבן תערובת של חלקים שונים מהצמח המלא של אותם שני מיני אכינציאה לא מצא כל יתרון קליני לאכינצאה בהשוואה לפלסיבו בשיפור החומרה או קיצורמשך ההצטננות. קרוב לודאי שבשנים הקרובות יתפרסמו מחקרים חשובים נוספים שישפכו אור על הסגולות הרפואיות של הצמח.
מה לגבי ויטמין C (חומצה אסקורבית)? בעוד שכולם מסכימים שתפוז וקיוי העשירים בויטמין C בריאים, מתברר שלטבע יש לא מעט צבע. למרות שויטמין C מככב ברשימת עשרת התכשירים הטבעיים הנמכרים ביותר בחודשי החורף, המקום, אם בכלל, של הויטמין במניעה ובטיפול בהצטננות הינו מושא לחילוקי דעות מדעיים מזה שנים רבות. בשנים האחרנות לבדן נעשו למעלה מעשרים מחקרים שונים בנסיון לפתור את הסוגיה – האם וכמה ויטמין C להמליץ בחודשי החורף. הרציונאל מאחורי ההמלצה ליטול את התכשיר קשורה בפעילותו האנטיאוקסידנטית וביכולתו לסייע בשיפעול המערכת החיסונית. יחד עם זאת קיימים חילוקי דיעות לגבי מידת הספיגה של התכשיר בגוף מאחר ומעל לכמות של 500 מ"ג ויטמין C ליממה (וקרוב לוודאי שאפילו כבר ברמה של 200 מ"ג ביממה) מרבית הויטמין מופרש בשתן. על פי הערכות שונות של איגוד ה-Cochrane, המסכם את נתוני כל המחקרים כפולי הסמיות שנעשו בנושא, נמצא כי מתן ויטמין C מקצר את זמן ההצטננות הממוצע במבוגרים מ-12 יום בממוצע בשנה לאחד-עשר יום בלבד, ובילדים מעשרים ושמונה יום ממוצע בשנה ל-24 יום בלבד. נראה אם כן כי ככל ששכיחות ההצטננויות גבוהה יותר כך יש יותר הצדקה לקחת ויטמין C הן כמניעה והן כטיפול.
אבץ – למרות שלאבץ (Zinc) תופעת לוואי מוכרת – שינוי הטעם בפה, אבץ הוא ללא ספק אחד התכשירים הפופולארים בחודשי החורף. משבעה מחקרים מדעיים שנעשו עד היום במטרה לבדוק האם תוספת של לכסניות אבץ מסוגלת לקצר את משך ההצטננות ולהקל עליה, עולה כי כעבור שבוע של טיפול שיעור וחומרת התסמינים באלו שנטלו אבץ היתה נמוכה בכשליש לעומת קבוצת הביקורת שלא נטלה את התכשיר. יחד עם זאת, במחקר גדול יחסית שפורסם השנה נמצא כי מתן של אבץ בספריי לאף ובלכסניות לפה לא הביא לשיפור המיוחל בהשוואה לפלסבו. יתכן שוב כי מינון התכשיר ודרך המתן משפיעים על יעילותו. האם לשילוב של אכינציאה, ויטמין C ואבץ עדיפות על פני כל אחד מהם לחוד בטיפול בהצטננות? על זה כדאי יהיה לדון מעל קערת עוף מהבילה. עד אז – בריאות שלימה וחורף קל ונעים!