עקרונות בגישה האינטגרטיבית לסוכרת (Diabetes)

הגישה האינטגרטיבית, קונבנציונאלית ואלטרנטיבית, לסוכרת

בדומה להשמנה, סוכרת מהוה מגיפה עולמית המאיימת לא רק על בריאותם של האנשים החולים במחלה, אלא גם על יכולתה של מערכת הבריאות בכללותה לשאת בהוצאות ההולכות וגדלות הקשורות במניעת המחלה ובטיפול בסיבוכיה. על פי הערכות עדכניות המבוססות על אורח החיים המודרני ושיעורי תחלואה איזוריים מספר האנשים בעולם הסובלים מסוכרת של הגיל המבוגר (סוכרת מסוג 2, הסוג השכיח ביותר של סוכרת) צפוי להכפיל את עצמו מכ- 150מיליון בשנת 2000 לכ- 300 מיליון בשנת 2025. בארץ לבדה כ- 400,000 חולי סוכרת ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים במחלה. לכן, אם יש לך אחד או יותר מהתסמינים הבאים עליך להיבדק מיידית אצל רופא על מנת לשלול שאין המדובר בסוכרת: תחושת צמא ויובש בפה, תחושת רעב תמידי, ירידה במשקל, הטלת שתן תכופה, פצעים שאינם מגלידים, עייפות מתמשכת, ראיה מטושטשת, או פגיעה בתחושה דוגמאת עקצוץ בכפות הרגליים ובידיים. בדיקה פשוטה המודדת את רמות הגלוקוז בדם יכולה לגלות את המחלה (ערך אקראי מעל 200 מ"ג/ד"ל או ערך גלוקוז בצום מעל 126 מ"ג/ד"ל). במקרים גבוליים ניתן לבצע מבחן העמסת סוכר. אין טעם להמתין. לסוכרת המתפתחת לאורך שנים פגיעה קשה ובלתי הפיכה באיברי גוף רבים. בדומה ללחץ דם גבוה, סוכרת הינה "רוצח שקט".

המחקרים הרבים המוכיחים כי איזון קפדני של רמות הסוכר בדם מקטין עד מאד את שיעור וחומרת הסיבוכים הנובעים מהמחלה מדגישים את הצורך בניהול נכון ומושכל של חולי הסוכרת, איש איש על פי גורמי הסיכון האחרים לטרשת עורקים ומחלות הרקע האחרות המאפיינים אותו. מכאן שהטיפול בסוכרת אינו כולל רק איזון של רמות הסוכר בדם, אלא שינוי דרמטי באורחות החיים הכולל תזונה נכונה, הפסקת עישון, פעילות גופנית סדירה, הפגת מתחים, מניעת משקל עודף ואיזון לחץ הדם. מידע חיוני ועכשווי נוסף על חשיבות האיבחון והטיפול הקפדני בסוכרת ניתן למצוא באתר האינטרנט של האגודה הישראלית לסוכרת, א.י.ל.

סוכרת אינה מחלה של הדם, אלא של האדם. כך למשל, בגיל המבוגר סוכרת הינה פעמים רבות רק קצה הקרחון של הפרעה מערכתית קשה יותר במשק חילוף החומרים של האדם, כפי שקורה לדוגמא בתסמונת המטאבולית. התסמונת המטאבולית כוללת השמנה מרכזית (בגבר – היקף מותניים גדול מ-102 ס"מ; באישה – היקף מותניים גדול מ-88 ס"מ), רמות טריגליצרידים בדם הגבוהות מ-150 מ"ג/ד"ל, רמות HDL ("כולסטרול טוב") נמוכות מ 40 מ"ג/ד"ל בגבר או 50 מ"ג/ד"ל באישה, לחץ דם גבוה מ 130/85 ורמת סוכר בצום בדם השווה או גבוהה מ-100 מ"ג/ד"ל. הסובלים ולו מחלק מהתסמונת נוטים לפתח טרשת עורקים מואצת ועימה את מרבית סיבוכי התחלואה המודרנית – התקפי לב, אירועים מוחיים, אי-ספיקה כלייתית, פגיעה בכלי הדם (בעיקר בעיניים וברגליים), ובמקרה של סכרת גם פגיעה עצבית (ירידה בתחושה בידיים וברגליים, אין-אונות, פגיעה בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית, ועוד). אם יש לך אחד או יותר מהמאפיינים הללו, עליך להיבדק מיידית על ידי רופא. התערבות מוקדמת תמנע סבל עתידי מיותר.

אישורן ותחילת שיווקן בשנים האחרונות של תרופות חדשות ויעילות יחסית לסוכרת הגדיל מאד מצד אחד את גמישותם של הרופאים לתת מענה פרטני לחולי הסוכרת השונים, אך הוביל מאידך לשורה של מחלוקות בדבר בטיחותן של חלק מהתרופות הללו. תעיד על כך המחלוקת בדבר השימוש באבנדיה (rosiglitazone), תרופה חדשה ונפוצה יחסית לשימוש בסוכרת, אשר בסקירה מדעית לאחרונה נימצאה סטטיסטית כמגבירה את הסיכון להתקף לב ולתמותה בקרב חולי סוכרת בלתי מאוזנים. לכן, לגישה אינטגרטיבית המשלבת באופן מושכל בין אורחות חיים בריאים, תזונה נכונה, תרופות פומיות המורידות סוכר, מתן אינסולין במידת הצורך, וטיפול משלים הכולל תוספי תזונה, ויטמינים וצמחי מרפא פוטנציאל חשוב באיזון הסוכר ומניעת סיבוכי המחלה. בעוד שפוטנציאל זה חייב להיבדק מדעית במחקרים עתידיים מבוקרים היטב, הנסיון בשטח מלמד כי חבילת טיפולים אינטגרטיבית זו יעילה מאד וחולי סוכרת רבים נהנים מימנה כבר כעת, במיוחד כאשר היא מותאמת באופן אישי לחולה על ידי רופאים בעלי נסיון והכשרה מוכחים.

• אורחות חיים בריאים ותזונה נכונה – בניגוד לסוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1), שם הבעיה העיקרית הינה הרס של תאי הלבלב המפרישים אינסולין (ההורמון האחראי על הכנסת הסוכר אל התאים), הבעיה בסוכרת של הגיל המבוגר (סוכרת מסוג 2) הינה פעמים רבות תינגודת לאינסולין. פירושו של דבר, שהלבלב מפריש כמות מספקת של אינסולין, אך זה לא עושה את עבודתו נאמנה. בתגובה, הלבלב מפריש עוד יותר אינסולין מה שגורם לעודף של ההורמון (היפראינסולינמיה) ולהחמרה בתסמונת המטאבולית וחוזר חלילה. גורם הסיכון העיקרי לתינגודת לאינסולין הינו השמנת יתר. מכאן החשיבות שבשמירת משקל תקין ופעילות גופנית אירובית סדירה בחולי סוכרת. אלו מסוגלים להוריד את התינגודת לאינסולין ולשפר דרמטית את איזון הסוכר (גלוקוז) בדם. גם הפגת מתחים מביאה לירידה בהפרשת הורמונים שונים ובכללם אינסולין. אלא, שבאכילת מזונות דיאטתים אין די. מתברר, שלא רק כמות הסוכר קובעת את ערך המזון, אלא גם ובעיקר הרכב המזון. בשנת 1999 יצא אירגון הבריאות העולמי בהמלצה שצריכת הפחמימות במדינות מתועשות צריכה להיות מבוססת בעיקרה על מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך. המונח ערך או מדד גליקמי מתייחס למידה שבה סוגי מזונות שונים המכילים פחמימות מעלים את רמת הסוכר בדם בשעות הראשונות שלאחר אכילתם. בעוד שבעבר הניחו, שהפחמימות הפשוטות (החד סוכרים והדו סוכרים), הניספגות מהר יחסית מהמעיים אל מחזור הדם, גורמות לתגובה גליקמית חזקה יותר מאשר הפחמימות המורכבות (לדוגמא, עמילן) הניספגות לאט יותר, היום ידוע שלא רק הרכב הסוכר וקצב ספיגתו חשוב, אלא גם תצורת התגובה של האינסולין עצמו. המדד הגליקמי נקבע במעבדה ונושא ערכים מ 0 ועד 100. ככל שהערך הגליקמי נמוך יותר כך תצורת הפרשת האינסולין טובה יותר. לפיכך, מזונות בעלי ערך גליקמי הנמוך מ-55 עדיפים בהרבה על מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה (מעל 70). את הערך הגליקמי של מיני מזונות שונים ניתן למצוא בנקל באינטרנט. שימו לב לא רק לסוג המזון, אלא גם לגודל המנות שאתם מכניסים לגופכם. מגיפת ההשמנה נובעת לא רק מצריכת משקאות מוגזים (בפחית קולה אחת לדוגמא, כמות סוכר המקבילה ל-8 כפיות סוכר!), אלא מצריכה קלורית עודפת בשל גודל מנות מוגזם.

•  תרופות פומיות לסוכרת – התכשירים הפומיים לסוכרת מתחלקים למספר קבוצות. קבוצות התרופות העיקריות הן: תרופות המגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב (לדוגמא, הסולפונילאוריאה); תרופות המקטינות את יצירת הסוכר על ידי הכבד ומעלות את רגישותו לאינסולין (לדוגמא, מטפורמין); תרופות המקטינות את ספיגת הסוכר מהמעי (לדוגמא, מעכבי האנזים אלפא גלוקוסידאז); ותרופות המשפיעות על פיזור ותיפקוד רקמת השומן בגוף (לדוגמא, תיאזולידינאואידים). רבות מהתרופות הללו משפיעות על משק הסוכר בגוף ביותר מאשר דרך אחת, ורוב החולים בסוכרת יזדקקו במהלך השנים לשילוב של יותר מאשר תרופה אחת. כשלחולה השמנה וגורמי סיכון מרובים לטרשת עורקים מתחילים בתרופות מיד.
  בהחלטה על סוג התרופות ומינונן מסתמך הרופא על משקל החולה, אורח חייו, קיומם של גורמי סיכון נוספים לטרשת עורקים, מחלות רקע (בעיקר, פגיעה כלייתית או כבדית) פרופיל תופעות הלוואי של התרופה, ערך הסוכר בצום (ערך רצוי פחות מ-110 מ"ג/ד"ל) וכשעתיים לאחר ארוחה (ערך רצוי פחות מ-140 מ"ג/ד"ל), ובעיקר רמת ההמוגלובין בדם שעבר גליקוזילציה, ערך הידוע כ- HbA1c. ערך זה מייצג את איזון הגלוקוז בדם לאורך תקופה ארוכה ולכן מהווה מדד מהימן למידת האיזון הרציף של הסוכרת. ככל שרמת ההמוגלובין C1A גבוהה יותר (ערך תקין רצוי נע בין 6-7%) כך גם סיבוכי התחלואה והתמותה מסוכרת גבוהים יותר. כל ירידה של 1% בערך ה- HbA1cמבטאת בטווח הארוך ירידה של כ-21% בשיעור סיבוכי המחלה. על זה נאמר – השקעה חכמה! לפיכך, בחולים שאינם מאוזנים על ידי אורחות חיים וטיפול תרופתי פומי, יש חשיבות מכרעת למעבר מהיר לטיפול באינסולין.

• אינסולין – קשה לדמין את הטיפול המודרני בסוכרת ללא אינסולין, על אף שכתרופה החלו להשתמש בזריקות אינסולין רק ב 1922 לאחר גילויו על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת טורונטו, גילוי שהוביל למתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1923. מאז, צעדנו כיברת דרך ארוכה – בעוד שהאינסולין בעבר היה רק ממקור חיה, הרי שכיום האינסולין סינטטתי. זאת ועוד, דרך מתן האינסולין השתפר מאד במהלך השנים. בעוד שבעבר מתן אינסולין היה כרוך בזריקות כואבות, היום המחטים עדינות ביותר ומתקיימים ניסויים קליניים הבוחנים אף מתן של אינסולין בהשאפה דרך האף.
  האינסולין מתחלק למספר קבוצות על פי מהירות ומשך ההשפעה שלו על הסוכר בדם. קיימות צורות של אינסולין הניתנות סביב ארוחות (לדוגמא, אינסולין קצר טווח המשפיע תוך מספר דקות למשך מספר שעות) וקיימות צורות אינסולין המשפיעות לטווח בינוני וארוך (עד יממה בזריקה בודדת). בשנים האחרונות פותחו תכשירי אינסולין המחקים את הפרשת האינסולין הבסיסית של האדם הבריא, כך שהזרקת אינסולין מסוג זה אינה גורמת לתנודות קיצוניות במשק הסוכר. במקרים אחרים ממליצים על תערובת של שני סוגי האינסולין או על שימוש במשאבת אינסולין הבודקת בקביעות את רמת הגלוקוז בדם ומתאימה את מינון האינסולין בהתאם. חולים רבים חרדים מפני התחלת טיפול באינסולין בשל חשש מאובדן שליטה על מהלך המחלה (עליה בכמות יחידות האינסולין במשך הזמן), כאב (בשל הזריקות והצורך במדידו סוכר תכופות), או בשל חשש מהיפוגליקמיה (נפילת סוכר בדם המתבטאת בחולשה, הזעה, דפיקות לב, עירפול חושים ועד עילפון). חרדה זו אינה מוצדקת! עדיף לאזן את הסוכר מוקדם ובקביעות ככל האפשר ולמנוע את סיבוכי המחלה העתידיים מאשר לטפל גם בסיבוכים (לדוגמא, כריתת רגליים) וגם בסוכר הגבוה (לדוגמא, בקטואצידוזיס סוכרתית או מצב היפראוסמולרי לא קטוטי). רופא מנוסה ואחות מדריכה יסייעו לכם להימנע מתופעות הלוואי של טיפול באינסולין – הקשיבו לעצתם.

• תוספי תזונה וצמחי מרפא – סקרים מראים כי חולי סוכרת רבים משתמשים בתוספי תזונה וצמחי מרפא מתוך נסיון לאזן את ערכי הסוכר. בתחילת המחלה רבים נוהגים כך במטרה להימנע מטיפול תרופתי פומי, אך עם התקדמות המחלה הם משלבים את הטיפול ה"טבעי" עם התרופות, ובכלל זה אינסולין, במטרה להקטין את מינון התרופות. בארץ, פופולארית במיוחד הגישה הפולקלוריסטית המשתמשת בחילבה (Fenugreek אוTrigonella ), כל עדה על פי דרכה: יש הצורכים את הצמח כמזון או תבלין, ויש השותים מים בהם הושרה חילבה במשך הלילה. אלא, שדרכי נטילה אלו לא הוכחו במחקר מדעי. לעומת זאת, מספר מחקרים קליניים, אם כי לא גדולים, הראו כי כשהצמח ניתן בצורת פורמולה (בודדת או במישלב עם צמחים אחרים) הוא אכן יעיל בהורדת רמות הסוכר בדם הן בחולי סוכרת והן בבריאים. החילבה נפוץ בשימוש גם ברפואה ההודית (איורובדה) ונכלל גם במספר פורמולות  ברפואה הסינית.
  צמחים פופולאריים נוספים לטיפול בסוכרת הם הקינמון, Coccinia indica, Gymnema salvastre, וה- panax ginseng האמריקאי. בעוד שהקינמון והחילבה נחשבים כצמחים המקטינים את התינגודת הפריפרית לאינסולין, הצמחים האחרים ברשימה זו נחשבים כמגבירי הפרשת האינסולין מהלבלב. המחקר הענף ביותר על צמחי מרפא לסוכרת נעשה על 4GS, תכשיר ספציפי של הג'ימנמה ולא ברור האם תכשירים אחרים של ג'ימנמה יעילים באותה המידה. בכל מקרה, האפקט ההיפוגליקמי (הורדת רמת הגלוקוז בדם) של הג'ימנמה ניצפה לאחר נטילה ממושכת ולא מיד. לגבי ג'ינסנג אמריקאי, מחקרים מעבדתיים מצאו שיש בו פעילות דמויית סולפונילאוריאה. שתי פרומולות אחרות ברפואה ההודית לגביהן התפרסמו לאחרונה מחקרים המרמזים על יכולתן לסייע באיזון הסוכרת הןAyush-82  ו-  D-400.
  מבין תוספי התזונה לגביהם יש עדויות מחקריות המעידות על הורדת רמת הסוכר בדם ראויים לציון כרומיום פיקולינאט, ל-קרניטין, מגנזיום, וונדיום – כולם נחשבים כמגבירי השפעה של אינסולין. המחקר הענף ביותר נעשה על כרומיום המשמש בתפקיד חשוב במשק הסוכר בגוף, בין השאר בזכות פעילותו על ה insulin receptor tyrosine kinase . מתברר כי חולי סוכרת רבים מפרישים באופן יחסי יותר כרומיום בשתן. יחד עם זאת, קשה להעריך האם הדבר מביא לחסר של האלמנט בגופם. בארה"ב מתקיים בימים אלו מחקר גדול ומקיף שאמור להעריך את מידת התרומה של כרומיום לטיפול בסוכרת.
  תוספים אחרים השכיחים בטיפול אינטגרטיבי בסוכרת הם נוגדי החימצון למיניהם (ויטמין C ו- E, קואנזים 10Q, תה ירוק, ועוד), הניתנים במיוחד אם לחולה גורמי סיכון אחרים לטרשת עורקים. תכשיר חשוב אחר הוא חומצה אלפא-ליפואית לגבי קיימים מחקרים קליניים המוכיחים את יכולתה לסייע בפגיעה העצבית הפריפרית הניגרמת מסוכרת.

לסיכום, סוכרת הינה מחלה רב-מערכתית ולא בעיה של "מתיקות-יתר". לפיכך, חשוב לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר ולטפל בה בנימרצות כבר משלביה הראשונים. לאורחות החיים מקום מרכזי באיזון משק הסוכר, ואין לחשוש מטיפול תרופתי, כולל אינסולין, כשזה נדרש. עיכובים מיותרים פירושם תחולאה מיותרת. לרפואה המשלימה מקום חשוב באיזון סוכרת ומניעת סיבוכיה בהסתמך על הנסיון הקליני באלפי חולים, אך מעטים המחקרים שהוכיחו יעילות זו. להעצמת האפקט ההיפוגליקמי של התערבויות אלו ולמניעת סכנה של אינטרקציה בין צמחים ותוספים ובין תרופות יש להתייעץ עם רופא אינטגרטיבי מומחה.