צור קשר

פתרון אפשרי – מרפואה אחד על אחד לרפואה ארבע על ארבע

פתרון אפשרי? מרפואה 1X1 לרפואה 4X4

היה זה כמדומני פרויד שהגדיר "בעיה" כ"פער בין הרצוי למצוי". פרויד כמובן, שהיה שקוע עד צוואר בתיאוריות הנפש הסבוכות למדי שלו, התייחס לדמות ה"עצמי". האוצר, לעומת זאת, שקוע בדבר אחר לגמרי – כסף כמובן. והפער בין "רצוי" (בגימטריה, 306) לבין "מצוי" (בגימטריה, 146) הוא… כסף (בגימטריה, 160). זה גם ההבדל בין תיאוריה למציאות. הנה שתי דוגמאות. הנה מסקנה אחת. החליטו להוסיף תקני רופא ומיטות אישפוז. החליטו גם סוף סוף בשעה טובה ומוצלחת לבנות גם גני ילדים ולתת חינוך חינם. אז החליטו. כסף יש? בעלי מקצוע יש? כמובן שלא.

אומרים שבישראל יש מחסור ברופאים. יכול להיות. מאחר ויותר רופאים = יותר רפואה ויותר רפואה ≠ יותר בריאות, אינני יודע במלוא הענווה אם באמת יותר רופאים זה מה שאנו זקוקים לו. בארה"ב, שם על כל פיפס עושיםMRI  ובתום כל ביקור אצל הרופא יוצאים עם תרופה, ההוצאה הלאומית על בריאות גבוהה לאין ערוך מבכל מדינה מערבית אחרת ובכל זאת היא ממוקמת במקום "רע באמצע" במדדי איכות הרפואה. יתכן, לכן שהפתרון אינו יבוא של רופאים מהודו, כפי שאיים כבוד רוה"מנו.

פתרון אפשרי אחר למצוקת התורים אצל הרופאים קשור במעבר מ"רפואה 1X1" (רופא אחד-מטופל אחד) ל"רפואה 4X4" (רופא, אחות, רוקח, מקדם בריאות – מספר מטופלים). לפני שאתם קופצים כנשוכי נחש נגד, עיצרו רגע ותנו לי בבקשה להסביר. זה יקח שניה. מבטיח.

לגב' כהן סכרת חדשה. כך גם למר לוי. לרון בעית שינה, ולרונית גם כן. לדנה יתר לחץ דם, ולדן גם כן. לשרון בעיית השמנה, ולשרונה גם כן. תמר מנסה מזה זמן להפסיק לעשן, ואיתמר גם כן. הבנתם, נכון? ובכן, רב לעיתים המכנה המשותף על המפריד – והפתרון בהתאם.

מאחר וכולנו, אתם ואני, מאמינים ברפואה אישית ואנושית, אין הכוונה כאן לוותר על כלום. נהפוך הוא. נמשיך לחנוך לנער על פי דרכו. אלא, שבשלב מסוים, ניתן ל"חסוך" בזמן רופא, לטובת שיפור (!) בתוצאים הרפואיים של המטופלים.

מחקרים רבים מספור מראים כי לאחר שהותאמה למטופל תכנית טיפול אישית המבוססת הן על האבחנה הרפואית המדויקת שלו והן על מאפייניו האישיים (גבר לעומת אשה, גיל צעיר לעומת מבוגר מאד, מחלות נילוות, העדפות, תופעות לוואי צפויות, וכד'), אחת הבעיות הקשות בהשגת היעדים הרפואיים (איזון סכרת, איזון לחץ דם, ירידה במשקל, הפסקת עישון, וכד') הינה חוסר התמדה בטיפול. בשפה הרפואית קוראים לזה היענות (compliance). וכאן הקסם של רפואה "4X4".

התרופה הטובה ביותר לא שווה כלום אם היא נשארת על המדף. על המטופל לקחת אותה. בין אם המדובר בגלולה ובין אם המדובר בפעילות גופנית. זה לא משנה. העקרון הוא אותו עקרון. בשביל שאנשים יעשו שינוי התנהגותי (למשל הרגלי תזונה) ויתמידו בו הם צריכים שני דברים – מוטיבאציה ותמיכה. ובאלו מתברר שהרופא אינו בהכרח הדמות האידיאלית.

במחקר לדוגמא שהתפרסם לאחרונה הישוו את דרגת איזון הסכרת ולחץ הדם בין שתי קבוצות של מטופלים – כאלו שקיבלו טיפול כמקובל כיום (ביקורי רופא ללא מגבלה) וכאלו שקיבלו מפגשים של רפואה קבוצתית. במהלך המפגשים המטופלים ברפואה הקבוצתית פגשו זה את זה (רשת של תמיכה), קיבלו הסבר מפי אחות ורוקח לגבי המחלה, הטיפול ויעדי המעקב, ולאחר מכן נפגשו עם הרופא להתאמה אישית של הטיפול. התוצאות, ירידה של פי שניים בערכי לחץ הדם בטיפול הקבוצתי לעומת האישי מוכיחים כי למבנה הקבוצתי מקום ברור במבנה העתידי של מערכת הבריאות.

אז עוד 1000 רופאים או גננות לא יהיה לנו בזמן הקרוב. אבל חינוך לקידום בריאות יש גם יש. כל מה שנותר הוא לשלב ידיים ולעבוד בהרמוניה זה עם זה  (רופאים, אחיות, רוקחים, מקדמי בריאות, ופציינטים) במקום זה על יד זה (כל אחד על כסאו שלו בחדר ההמתנה).

וכבר אמרנו לא פעם שהשלם גדול מסך חלקיו.