וכיצד נגדיר בריאות?

וכיצד נגדיר בריאות?

במדינת ישראל רק משרד הבריאות בריא. כל השאר חולים. בתי החולים וקופות החולים… אבל מהי בעצם בריאות?

בעבר, נהגנו להגדיר בריאות בפשטות כמצב של העדר חולי. כלומר, על פי מה שהיא לא. אבל, הגדרה על דרך השלילה איננה מלמדת דבר על הדבר עצמו. שבו בנפשכם למשל, שהיו שואלים אתכם מהו יום, והייתם עונים – החלק של היממה שאינו לילה. טכנית, כמובן שהתשובה נכונה, אבל עד כמה היא תורמת להבנת המושג יום. מעט, נכון? לכן גם בריאות צריך להגדיר אחרת, ולא סתם כמצב של העדר חולי.

ואכן, כבר לפני שנים רבות אירגון הבריאות העולמי שינה את ההגדרה של בריאות קבע, כי "בריאות איננה רק מצב של העדר חולי, אלא מצב מוחלט של רווחה (well-being) גופנית, נפשית וחברתית".

אלא, שבשנים האחרונות גוברים הקולות המבקרים את ההגדרה הזו ומבקשים לשנותה. לקולות אלו שלושה נימוקים עיקרים, המתרכזים כולם סביב המילה מוחלט (complete) בהגדרה, שהרי מוחלט כידוע הינו מצב בינארי: אפס או אחד. או שיש או שאין. ומאחר וכולנו חולים מעת לעת, האמנם איננו בריאים?

הטענה הראשונה העולה כנגד ההגדרה הנוכחית היא שהיא תורמת שלא במתכוון למדקליזיה של החברה האנושית, שבמקום לקבל סטיה מנורמטיביות כשונות ברוכה וטבעית, שואפת לתקן אותה, ואף חמור מכך – לשנות אותה. אם האף לא יפה – נתקנו, ואם לחץ הדם נוטה להיות מעט גבוה – אין בעיה, נמציא הגדרה חדשה "קדם יתר לחץ-דם" (prehypertension) וכך… יותר אנשים יקחו תרופות. ואם קיים חוסר ריכוז – זו כבר הפרעת קשב, ואם מעט עייפים – זה כבר תסמונת תשישות, ואם אוכלים בריא בלבד – זה כבר הפרעה נפשית, כן כן, האמינו או לא עם שם לטיני מפוצץ Orthorexia Nervosa. ומי מרוויח מזה? מי שמוכר ומי שמרוויח מכך שלמחלות יש יחסי ציבור.

הטענה השניה, מתייחסת כאמור לעובדה שאם בריאות היא מצב טוטאלי, הרי שמרבית האנושות, כמה עצוב, איננה בריאה מרבית הזמן. בעוד שבעבר אנשים מתו בגיל צעיר יחסית כשהם בריאים מטראומה או מזיהומים אקוטיים, הרי שכיום אנשים באים בימים ומחלות כרוניות הן הנורמה. האם אדם צלול ועצמאי לחלוטין בן 90 הנוטל תרופה להורדת שומני הדם בלבד חולה? הלוואי על כולנו כזו מחלה…

והטענה השלישית, מתייחסת לעובדה כי את מפולת השלגים שורד השיח, לא הארז. בעולם תובעני ומאתגר כמו זה שכולנו חיים בו חשובה יותר יכולת ההסתגלות וההתמודדות (מה שאנו קוראים חוסן), מאשר המוחלטות של בריאותנו.

בימים אלו, כשכולנו מתאחדים סביב הדרישה לצדק חברתי, לחברת רווחה ולא לעושק ורווח, נזכור כי חברה בריאה היא זו שמתנהגת כמערכת אקולוגית – מסתגלת, מתאימה ומתפתחת. האדם אינו בריא אם החברה חולה. לא בכדי מחלה וחמלה נגזרים מאותו השורש. לו יהי.